Judges 20:23

The Holy Scriptures: A New Translation (JPS 1917)

இந்த மொழியில் இன்னும் மொழிபெயர்ப்பு இல்லை; English காட்டப்படுகிறது.

20

1 וַיֵּצְאוּ֮ כׇּל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ וַתִּקָּהֵ֨ל הָעֵדָ֜ה כְּאִ֣ישׁ אֶחָ֗ד לְמִדָּן֙ וְעַד־בְּאֵ֣ר שֶׁ֔בַע וְאֶ֖רֶץ הַגִּלְעָ֑ד אֶל־יְהֹוָ֖ה הַמִּצְפָּֽה׃ Then all the children of Israel went out, and the congregation was assembled as one man, from Dan even to Beer-sheba, with the land of Gilead, unto the LORD at Mizpah.

2 וַיִּֽתְיַצְּב֞וּ פִּנּ֣וֹת כׇּל־הָעָ֗ם כֹּ֚ל שִׁבְטֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בִּקְהַ֖ל עַ֣ם הָאֱלֹהִ֑ים אַרְבַּ֨ע מֵא֥וֹת אֶ֛לֶף אִ֥ישׁ רַגְלִ֖י שֹׁ֥לֵֽף־חָֽרֶב׃ {פ}
And the chiefs of all the people, even of all the tribes of Israel, presented themselves in the assembly of the people of God, four hundred thousand footmen that drew sword.—

3 וַֽיִּשְׁמְעוּ֙ בְּנֵ֣י בִנְיָמִ֔ן כִּֽי־עָל֥וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל הַמִּצְפָּ֑ה וַיֹּֽאמְרוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל דַּבְּר֕וּ אֵיכָ֥ה נִהְיְתָ֖ה הָרָעָ֥ה הַזֹּֽאת׃ Now the children of Benjamin heard that the children of Israel were gone up to Mizpah.—And the children of Israel said: ‘Tell us, how was this wickedness brought to pass?’

4 וַיַּ֜עַן הָאִ֣ישׁ הַלֵּוִ֗י אִ֛ישׁ הָאִשָּׁ֥ה הַנִּרְצָחָ֖ה וַיֹּאמַ֑ר הַגִּבְעָ֙תָה֙ אֲשֶׁ֣ר לְבִנְיָמִ֔ן בָּ֛אתִי אֲנִ֥י וּפִילַגְשִׁ֖י לָלֽוּן׃ And the Levite, the husband of the woman that was murdered, answered and said: ‘I came into Gibeah that belongeth to Benjamin, I and my concubine, to lodge.

5 וַיָּקֻ֤מוּ עָלַי֙ בַּעֲלֵ֣י הַגִּבְעָ֔ה וַיָּסֹ֧בּוּ עָלַ֛י אֶת־הַבַּ֖יִת לָ֑יְלָה אוֹתִי֙ דִּמּ֣וּ לַהֲרֹ֔ג וְאֶת־פִּילַגְשִׁ֥י עִנּ֖וּ וַתָּמֹֽת׃ And the men of Gibeah rose against me, and beset the house round about upon me by night; me they thought to have slain, and my concubine they forced, and she is dead.

6 וָאֹחֵ֤ז בְּפִֽילַגְשִׁי֙ וָֽאֲנַתְּחֶ֔הָ וָֽאֲשַׁלְּחֶ֔הָ בְּכׇל־שְׂדֵ֖ה נַחֲלַ֣ת יִשְׂרָאֵ֑ל כִּ֥י עָשׂ֛וּ זִמָּ֥ה וּנְבָלָ֖ה בְּיִשְׂרָאֵֽל׃ And I took my concubine, and cut her in pieces, and sent her throughout all the country of the inheritance of Israel; for they have committed lewdness and wantonness in Israel

7 הִנֵּ֥ה כֻלְּכֶ֖ם בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל הָב֥וּ לָכֶ֛ם דָּבָ֥ר וְעֵצָ֖ה הֲלֹֽם׃ Behold, ye are all here, children of Israel, give here your advice and council.’

8 וַיָּ֙קׇם֙ כׇּל־הָעָ֔ם כְּאִ֥ישׁ אֶחָ֖ד לֵאמֹ֑ר לֹ֤א נֵלֵךְ֙ אִ֣ישׁ לְאׇהֳל֔וֹ וְלֹ֥א נָס֖וּר אִ֥ישׁ לְבֵיתֽוֹ׃ And all the people arose as one man, saying: ‘We will not any of us go to his tent, neither will we any of us turn unto his house.

9 וְעַתָּ֕ה זֶ֣ה הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֥ר נַעֲשֶׂ֖ה לַגִּבְעָ֑ה עָלֶ֖יהָ בְּגוֹרָֽל׃ But now this is the thing which we will do to Gibeah: we will go up against it by lot;

10 וְלָקַ֣חְנוּ עֲשָׂרָה֩ אֲנָשִׁ֨ים לַמֵּאָ֜ה לְכֹ֣ל ׀ שִׁבְטֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וּמֵאָ֤ה לָאֶ֙לֶף֙ וְאֶ֣לֶף לָֽרְבָבָ֔ה לָקַ֥חַת צֵדָ֖ה לָעָ֑ם לַעֲשׂ֗וֹת לְבוֹאָם֙ לְגֶ֣בַע בִּנְיָמִ֔ן כְּכׇ֨ל־הַנְּבָלָ֔ה אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה בְּיִשְׂרָאֵֽל׃ and we will take ten men of a hundred throughout all the tribes of Israel, and a hundred of a thousand, and a thousand out of ten thousand, to fetch victuals for the people, that they may do, when they come to Gibeah of Benjamin, according to all the wantonness that they have wrought in Israel.’

11 וַיֵּאָסֵ֞ף כׇּל־אִ֤ישׁ יִשְׂרָאֵל֙ אֶל־הָעִ֔יר כְּאִ֥ישׁ אֶחָ֖ד חֲבֵרִֽים׃ {פ}
So all the men of Israel were gathered against the city, knit together as one man.

12 וַֽיִּשְׁלְח֞וּ שִׁבְטֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ אֲנָשִׁ֔ים בְּכׇל־שִׁבְטֵ֥י בִנְיָמִ֖ן לֵאמֹ֑ר מָ֚ה הָרָעָ֣ה הַזֹּ֔את אֲשֶׁ֥ר נִהְיְתָ֖ה בָּכֶֽם׃ And the tribes of Israel sent men through all the tribe of Benjamin, saying: ‘What wickedness is this that is come to pass among you?

13 וְעַתָּ֡ה תְּנוּ֩ אֶת־הָאֲנָשִׁ֨ים בְּנֵי־בְלִיַּ֜עַל אֲשֶׁ֤ר בַּגִּבְעָה֙ וּנְמִיתֵ֔ם וּנְבַעֲרָ֥ה רָעָ֖ה מִיִּשְׂרָאֵ֑ל וְלֹ֤א אָבוּ֙ [בְּנֵ֣י] בִנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ בְּק֖וֹל אֲחֵיהֶ֥ם בְּנֵי־יִשְׂרָאֵֽל׃ Now therefore deliver up the men, the base fellows that are in Gibeah, that we may put them to death, and put away evil from Israel.’ But the children of Benjamin would not hearken to the voice of their brethren the children of Israel.

14 וַיֵּאָסְפ֧וּ בְנֵֽי־בִנְיָמִ֛ן מִן־הֶעָרִ֖ים הַגִּבְעָ֑תָה לָצֵ֥את לַמִּלְחָמָ֖ה עִם־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ And the children of Benjamin gathered themselves together out of their cities unto Gibeah, to go out to battle against the children of Israel.

15 וַיִּתְפָּֽקְדוּ֩ בְנֵ֨י בִנְיָמִ֜ן בַּיּ֤וֹם הַהוּא֙ מֵהֶ֣עָרִ֔ים עֶשְׂרִ֨ים וְשִׁשָּׁ֥ה אֶ֛לֶף אִ֖ישׁ שֹׁ֣לֵֽף חָ֑רֶב לְ֠בַ֠ד מִיֹּשְׁבֵ֤י הַגִּבְעָה֙ הִתְפָּ֣קְד֔וּ שְׁבַ֥ע מֵא֖וֹת אִ֥ישׁ בָּחֽוּר׃ And the children of Benjamin numbered on that day out of the cities twenty and six thousand men that drew sword, besides the inhabitants of Gibeah, who numbered seven hundred chosen men.

16 מִכֹּ֣ל ׀ הָעָ֣ם הַזֶּ֗ה שְׁבַ֤ע מֵאוֹת֙ אִ֣ישׁ בָּח֔וּר אִטֵּ֖ר יַד־יְמִינ֑וֹ כׇּל־זֶ֗ה קֹלֵ֧עַ בָּאֶ֛בֶן אֶל־הַֽשַּׂעֲרָ֖ה וְלֹ֥א יַחֲטִֽא׃ {פ}
All this people, even seven hundred chosen men, were left-handed; every one could sling stones at a hair-breadth, and not miss.

17 וְאִ֨ישׁ יִשְׂרָאֵ֜ל הִתְפָּֽקְד֗וּ לְבַד֙ מִבִּנְיָמִ֔ן אַרְבַּ֨ע מֵא֥וֹת אֶ֛לֶף אִ֖ישׁ שֹׁ֣לֵֽף חָ֑רֶב כׇּל־זֶ֖ה אִ֥ישׁ מִלְחָמָֽה׃ And the men of Israel, beside Benjamin, numbered four hundred thousand men that drew sword; all these were men of war.

18 וַיָּקֻ֜מוּ וַיַּעֲל֣וּ בֵֽית־אֵל֮ וַיִּשְׁאֲל֣וּ בֵאלֹהִים֒ וַיֹּֽאמְרוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל מִ֚י יַעֲלֶה־לָּ֣נוּ בַתְּחִלָּ֔ה לַמִּלְחָמָ֖ה עִם־בְּנֵ֣י בִנְיָמִ֑ן וַיֹּ֥אמֶר יְהֹוָ֖ה יְהוּדָ֥ה בַתְּחִלָּֽה׃ And the children of Israel arose, and went up to Beth-el, and asked counsel of God; and they said: ‘Who shall go up for us first to battle against the children of Benjamin?’ And the LORD said: ‘Judah first.’

19 וַיָּק֥וּמוּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל בַּבֹּ֑קֶר וַֽיַּחֲנ֖וּ עַל־הַגִּבְעָֽה׃ And the children of Israel rose up in the morning, and encamped against Gibeah.

20 וַיֵּצֵא֙ אִ֣ישׁ יִשְׂרָאֵ֔ל לַמִּלְחָמָ֖ה עִם־בִּנְיָמִ֑ן וַיַּעַרְכ֨וּ אִתָּ֧ם אִֽישׁ־יִשְׂרָאֵ֛ל מִלְחָמָ֖ה אֶל־הַגִּבְעָֽה׃ And the men of Israel went out to battle against Benjamin; and the men of Israel set the battle in array against them at Gibeah.

21 וַיֵּצְא֥וּ בְנֵי־בִנְיָמִ֖ן מִן־הַגִּבְעָ֑ה וַיַּשְׁחִ֨יתוּ בְיִשְׂרָאֵ֜ל בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא שְׁנַ֨יִם וְעֶשְׂרִ֥ים אֶ֛לֶף אִ֖ישׁ אָֽרְצָה׃ And the children of Benjamin came forth out of Gibeah, and destroyed down to the ground of the Israelites on that day twenty and two thousand men.

22 וַיִּתְחַזֵּ֥ק הָעָ֖ם אִ֣ישׁ יִשְׂרָאֵ֑ל וַיֹּסִ֙פוּ֙ לַעֲרֹ֣ךְ מִלְחָמָ֔ה בַּמָּק֕וֹם אֲשֶׁר־עָ֥רְכוּ שָׁ֖ם בַּיּ֥וֹם הָרִאשֽׁוֹן׃ And the people, the men of Israel, encouraged themselves, and set the battle again in array in the place where they set themselves in array the first day.

23 וַיַּעֲל֣וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֗ל וַיִּבְכּ֣וּ לִפְנֵי־יְהֹוָה֮ עַד־הָעֶ֒רֶב֒ וַיִּשְׁאֲל֤וּ בַֽיהֹוָה֙ לֵאמֹ֔ר הַאוֹסִ֗יף לָגֶ֙שֶׁת֙ לַמִּלְחָמָ֔ה עִם־בְּנֵ֥י בִנְיָמִ֖ן אָחִ֑י וַיֹּ֥אמֶר יְהֹוָ֖ה עֲל֥וּ אֵלָֽיו׃ {פ}
And the children of Israel went up and wept before the LORD until even; and they asked of the LORD, saying: ‘Shall I again draw nigh to battle against the children of Benjamin my brother?’ And the LORD said: ‘Go up against him.’

24 וַיִּקְרְב֧וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל אֶל־בְּנֵ֥י בִנְיָמִ֖ן בַּיּ֥וֹם הַשֵּׁנִֽי׃ And the children of Israel came near against the children of Benjamin the second day.

25 וַיֵּצֵא֩ בִנְיָמִ֨ן ׀ לִקְרָאתָ֥ם ׀ מִֽן־הַגִּבְעָה֮ בַּיּ֣וֹם הַשֵּׁנִי֒ וַיַּשְׁחִ֩יתוּ֩ בִבְנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֜ל ע֗וֹד שְׁמֹנַ֨ת עָשָׂ֥ר אֶ֛לֶף אִ֖ישׁ אָ֑רְצָה כׇּל־אֵ֖לֶּה שֹׁ֥לְפֵי חָֽרֶב׃ And Benjamin went forth against them out of Gibeah the second day, and destroyed down to the ground of the children of Israel again eighteen thousand men; all these drew the sword.

26 וַיַּעֲל֣וּ כׇל־בְּנֵי֩ יִשְׂרָאֵ֨ל וְכׇל־הָעָ֜ם וַיָּבֹ֣אוּ בֵֽית־אֵ֗ל וַיִּבְכּוּ֙ וַיֵּ֤שְׁבוּ שָׁם֙ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֔ה וַיָּצ֥וּמוּ בַיּוֹם־הַה֖וּא עַד־הָעָ֑רֶב וַֽיַּעֲל֛וּ עֹל֥וֹת וּשְׁלָמִ֖ים לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽה׃ Then all the children of Israel, and all the people, went up, and came unto Beth-el, and wept, and sat there before the LORD, and fasted that day until even; and they offered burnt-offerings and peace-offerings before the LORD.

27 וַיִּשְׁאֲל֥וּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֖ל בַּיהֹוָ֑ה וְשָׁ֗ם אֲרוֹן֙ בְּרִ֣ית הָאֱלֹהִ֔ים בַּיָּמִ֖ים הָהֵֽם׃ And the children of Israel asked of the LORD—for the ark of the covenant of God was there in those days,

28 וּ֠פִֽינְחָ֠ס בֶּן־אֶלְעָזָ֨ר בֶּֽן־אַהֲרֹ֜ן עֹמֵ֣ד ׀ לְפָנָ֗יו בַּיָּמִ֣ים הָהֵם֮ לֵאמֹר֒ הַאוֹסִ֨ף ע֜וֹד לָצֵ֧את לַמִּלְחָמָ֛ה עִם־בְּנֵֽי־בִנְיָמִ֥ן אָחִ֖י אִם־אֶחְדָּ֑ל וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ עֲל֔וּ כִּ֥י מָחָ֖ר אֶתְּנֶ֥נּוּ בְיָדֶֽךָ׃ and Phinehas, the son of Eleazar, the son of Aaron, stood before it in those days—saying: ‘Shall I yet again go out to battle against the children of Benjamin my brother, or shall I cease?’ And the LORD said: ‘Go up; for to-morrow I will deliver him into thy hand.’

29 וַיָּ֤שֶׂם יִשְׂרָאֵל֙ אֹֽרְבִ֔ים אֶל־הַגִּבְעָ֖ה סָבִֽיב׃ {פ}
And Israel set liers-in-wait against Gibeah round about.

30 וַיַּעֲל֧וּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֛ל אֶל־בְּנֵ֥י בִנְיָמִ֖ן בַּיּ֣וֹם הַשְּׁלִישִׁ֑י וַיַּעַרְכ֥וּ אֶל־הַגִּבְעָ֖ה כְּפַ֥עַם בְּפָֽעַם׃ And the children of Israel went up against the children of Benjamin on the third day, and set themselves in array against Gibeah, as at other times.

31 וַיֵּצְא֤וּ בְנֵֽי־בִנְיָמִן֙ לִקְרַ֣את הָעָ֔ם הׇנְתְּק֖וּ מִן־הָעִ֑יר וַיָּחֵ֡לּוּ לְהַכּוֹת֩ מֵהָעָ֨ם חֲלָלִ֜ים כְּפַ֣עַם ׀ בְּפַ֗עַם בַּֽמְסִלּוֹת֙ אֲשֶׁ֨ר אַחַ֜ת עֹלָ֣ה בֵֽית־אֵ֗ל וְאַחַ֤ת גִּבְעָ֙תָה֙ בַּשָּׂדֶ֔ה כִּשְׁלֹשִׁ֥ים אִ֖ישׁ בְּיִשְׂרָאֵֽל׃ And the children of Benjamin went out against the people, and were drawn away from the city; and they began to smite and kill of the people, as at other times, in the field, in the highways, of which one goeth up to Beth-el, and the other to Gibeah, about thirty men of Israel.

32 וַיֹּֽאמְרוּ֙ בְּנֵ֣י בִנְיָמִ֔ן נִגָּפִ֥ים הֵ֛ם לְפָנֵ֖ינוּ כְּבָרִֽאשֹׁנָ֑ה וּבְנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֣ל אָמְר֗וּ נָנ֙וּסָה֙ וּֽנְתַקְּנ֔וּהוּ מִן־הָעִ֖יר אֶל־הַֽמְסִלּֽוֹת׃ And the children of Benjamin said: ‘They are smitten down before us, as at the first.’ But the children of Israel said: ‘Let us flee, and draw them away from the city unto the highways.’

33 וְכֹ֣ל ׀ אִ֣ישׁ יִשְׂרָאֵ֗ל קָ֚מוּ מִמְּקוֹמ֔וֹ וַיַּעַרְכ֖וּ בְּבַ֣עַל תָּמָ֑ר וְאֹרֵ֧ב יִשְׂרָאֵ֛ל מֵגִ֥יחַ מִמְּקֹמ֖וֹ מִמַּ֥עֲרֵה גָֽבַע׃ And all the men of Israel rose up out of their place, and set themselves in array at Baal-tamar; and the liers-in-wait of Israel broke forth out of their place, even out of Maareh-geba.

34 וַיָּבֹ֩אוּ֩ מִנֶּ֨גֶד לַגִּבְעָ֜ה עֲשֶׂ֩רֶת֩ אֲלָפִ֨ים אִ֤ישׁ בָּחוּר֙ מִכׇּל־יִשְׂרָאֵ֔ל וְהַמִּלְחָמָ֖ה כָּבֵ֑דָה וְהֵם֙ לֹ֣א יָדְע֔וּ כִּי־נֹגַ֥עַת עֲלֵיהֶ֖ם הָרָעָֽה׃ {פ}
And there came over against Gibeah ten thousand chosen men out of all Israel, and the battle was sore; but they knew not that evil was close upon them.

35 וַיִּגֹּ֨ף יְהֹוָ֥ה ׀ אֶֽת־בִּנְיָמִן֮ לִפְנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ וַיַּשְׁחִ֩יתוּ֩ בְנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֤ל בְּבִנְיָמִן֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא עֶשְׂרִ֨ים וַחֲמִשָּׁ֥ה אֶ֛לֶף וּמֵאָ֖ה אִ֑ישׁ כׇּל־אֵ֖לֶּה שֹׁ֥לֵֽף־חָֽרֶב׃ And the LORD smote Benjamin before Israel; and the children of Israel destroyed of Benjamin that day twenty and five thousand and a hundred men; all these drew the sword.

36 וַיִּרְא֥וּ בְנֵֽי־בִנְיָמִ֖ן כִּ֣י נִגָּ֑פוּ וַיִּתְּנ֨וּ אִֽישׁ־יִשְׂרָאֵ֤ל מָקוֹם֙ לְבִנְיָמִ֔ן כִּ֤י בָֽטְחוּ֙ אֶל־הָ֣אֹרֵ֔ב אֲשֶׁר־שָׂ֖מוּ אֶל־הַגִּבְעָֽה׃ So the children of Benjamin saw that they were smitten. And the men of Israel gave place to Benjamin, because they trusted unto the liers-in-wait whom they had set against Gibeah.—

37 וְהָאֹרֵ֣ב הֵחִ֔ישׁוּ וַֽיִּפְשְׁט֖וּ אֶל־הַגִּבְעָ֑ה וַיִּמְשֹׁךְ֙ הָאֹרֵ֔ב וַיַּ֥ךְ אֶת־כׇּל־הָעִ֖יר לְפִי־חָֽרֶב׃ And the liers-in-wait hastened, and rushed upon Gibeah; and the liers-in-wait drew forth, and smote all the city with the edge of the sword.

38 וְהַמּוֹעֵ֗ד הָיָ֛ה לְאִ֥ישׁ יִשְׂרָאֵ֖ל עִם־הָאֹרֵ֑ב הֶ֕רֶב לְהַעֲלוֹתָ֛ם מַשְׂאַ֥ת הֶעָשָׁ֖ן מִן־הָעִֽיר׃ Now there was an appointed sign between the men of Israel and the liers-in-wait, that they should make a great beacon of smoke rise up out of the city.—

39 וַיַּהֲפֹ֥ךְ אִֽישׁ־יִשְׂרָאֵ֖ל בַּמִּלְחָמָ֑ה וּבִנְיָמִ֡ן הֵחֵל֩ לְהַכּ֨וֹת חֲלָלִ֤ים בְּאִֽישׁ־יִשְׂרָאֵל֙ כִּשְׁלֹשִׁ֣ים אִ֔ישׁ כִּ֣י אָֽמְר֔וּ אַךְ֩ נִגּ֨וֹף נִגָּ֥ף הוּא֙ לְפָנֵ֔ינוּ כַּמִּלְחָמָ֖ה הָרִאשֹׁנָֽה׃ And the men of Israel turned in the battle, and Benjamin began to smite and kill of the men of Israel about thirty persons; for they said: ‘Surely they are smitten down before us, as in the first battle.’

40 וְהַמַּשְׂאֵ֗ת הֵחֵ֛לָּה לַעֲל֥וֹת מִן־הָעִ֖יר עַמּ֣וּד עָשָׁ֑ן וַיִּ֤פֶן בִּנְיָמִן֙ אַחֲרָ֔יו וְהִנֵּ֛ה עָלָ֥ה כְלִיל־הָעִ֖יר הַשָּׁמָֽיְמָה׃ But when the beacon began to arise up out of the city in a pillar of smoke, the Benjamites looked behind them, and, behold, the whole of the city went up in smoke to heaven.

41 וְאִ֤ישׁ יִשְׂרָאֵל֙ הָפַ֔ךְ וַיִּבָּהֵ֖ל אִ֣ישׁ בִּנְיָמִ֑ן כִּ֣י רָאָ֔ה כִּֽי־נָגְעָ֥ה עָלָ֖יו הָרָעָֽה׃ And the men of Israel turned, and the men of Benjamin were amazed; for they saw that evil was come upon them.

42 וַיִּפְנ֞וּ לִפְנֵ֨י אִ֤ישׁ יִשְׂרָאֵל֙ אֶל־דֶּ֣רֶךְ הַמִּדְבָּ֔ר וְהַמִּלְחָמָ֖ה הִדְבִּיקָ֑תְהוּ וַֽאֲשֶׁר֙ מֵהֶ֣עָרִ֔ים מַשְׁחִיתִ֥ים אוֹת֖וֹ בְּתוֹכֽוֹ׃ Therefore they turned their backs before the men of Israel unto the way of the wilderness; but the battle followed hard after them; and they that came out of the city destroyed them in the midst of the men of Israel.

43 כִּתְּר֤וּ אֶת־בִּנְיָמִן֙ הִרְדִיפֻ֔הוּ מְנוּחָ֖ה הִדְרִיכֻ֑הוּ עַ֛ד נֹ֥כַח הַגִּבְעָ֖ה מִמִּזְרַח־שָֽׁמֶשׁ׃ They inclosed the Benjamites round about, and chased them, and overtook them at their resting-place, as far as over against Gibeah toward the sunrising.

44 וַֽיִּפְּלוּ֙ מִבִּנְיָמִ֔ן שְׁמֹנָֽה־עָשָׂ֥ר אֶ֖לֶף אִ֑ישׁ אֶת־כׇּל־אֵ֖לֶּה אַנְשֵׁי־חָֽיִל׃ And there fell of Benjamin eighteen thousand men; all these were men of valour.

45 וַיִּפְנ֞וּ וַיָּנֻ֤סוּ הַמִּדְבָּ֙רָה֙ אֶל־סֶ֣לַע הָרִמּ֔וֹן וַיְעֹלְלֻ֙הוּ֙ בַּֽמְסִלּ֔וֹת חֲמֵ֥שֶׁת אֲלָפִ֖ים אִ֑ישׁ וַיַּדְבִּ֤יקוּ אַֽחֲרָיו֙ עַד־גִּדְעֹ֔ם וַיַּכּ֥וּ מִמֶּ֖נּוּ אַלְפַּ֥יִם אִֽישׁ׃ And they turned and fled toward the wilderness unto the rock of Rimmon; and they gleaned of them in the highways five thousand men; and followed hard after them unto Gidom, and smote of them two thousand men.

46 וַיְהִי֩ כׇל־הַנֹּ֨פְלִ֜ים מִבִּנְיָמִ֗ן עֶשְׂרִים֩ וַחֲמִשָּׁ֨ה אֶ֥לֶף אִ֛ישׁ שֹׁ֥לֵֽף חֶ֖רֶב בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא אֶת־כׇּל־אֵ֖לֶּה אַנְשֵׁי־חָֽיִל׃ So that all who fell that day of Benjamin were twenty and five thousand men that drew the sword; all these were men of valour.

47 וַיִּפְנ֞וּ וַיָּנֻ֤סוּ הַמִּדְבָּ֙רָה֙ אֶל־סֶ֣לַע הָרִמּ֔וֹן שֵׁ֥שׁ מֵא֖וֹת אִ֑ישׁ וַיֵּֽשְׁבוּ֙ בְּסֶ֣לַע רִמּ֔וֹן אַרְבָּעָ֖ה חֳדָשִֽׁים׃ But six hundred men turned and fled toward the wilderness unto the rock of Rimmon, and abode in the rock of Rimmon four months.

48 וְאִ֨ישׁ יִשְׂרָאֵ֜ל שָׁ֣בוּ אֶל־בְּנֵ֤י בִנְיָמִן֙ וַיַּכּ֣וּם לְפִי־חֶ֔רֶב מֵעִ֤יר מְתֹם֙ עַד־בְּהֵמָ֔ה עַ֖ד כׇּל־הַנִּמְצָ֑א גַּ֛ם כׇּל־הֶעָרִ֥ים הַנִּמְצָא֖וֹת שִׁלְּח֥וּ בָאֵֽשׁ׃ {פ}
And the men of Israel turned back upon the children of Benjamin, and smote them with the edge of the sword, both the entire city, and the cattle, and all that they found; moreover all the cities which they found they set on fire.

Miqra according to the Masorah · உரிமம்: CC BY-SA · மூலம்
The Holy Scriptures: A New Translation (JPS 1917) · உரிமம்: Public Domain · மூலம்

சொல் வாரியாக (Hebrew → English · Strong’s)

וַיַּעֲל֣וּʻâlâhto ascend
בְנֵֽיbêna son
יִשְׂרָאֵ֗לYisrâʼêlJisrael
וַיִּבְכּ֣וּbâkâhto weep
לִפְנֵֽיpânîymthe face
יְהוָה֮YᵉhôvâhJehovah
עַדʻadas far as
הָעֶרֶב֒ʻerebdusk
וַיִּשְׁאֲל֤וּshâʼalto inquire
בַֽיהוָה֙YᵉhôvâhJehovah
לֵאמֹ֔רʼâmarto say
הַאוֹסִ֗יףyâçaphto add or augment (often adverbial
לָגֶ֨שֶׁת֙nâgashto be or come near
לַמִּלְחָמָ֔הmilchâmâha battle
עִםʻimadverb or preposition
בְּנֵ֥יbêna son
בִנְיָמִ֖ןBinyâmîynBinjamin
אָחִ֑יʼâcha brother (used in the widest sense of l
וַיֹּ֥אמֶרʼâmarto say
יְהוָ֖הYᵉhôvâhJehovah
עֲל֥וּʻâlâhto ascend
אֵלָֽיוʼêlnear

Open Scriptures Hebrew Bible (CC BY 4.0); Strong’s Hebrew Dictionary (CC BY-SA).

Judges 20:23 in every translation

עברית · Miqra according to the Masorah

וַיַּעֲל֣וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֗ל וַיִּבְכּ֣וּ לִפְנֵי־יְהֹוָה֮ עַד־הָעֶ֒רֶב֒ וַיִּשְׁאֲל֤וּ בַֽיהֹוָה֙ לֵאמֹ֔ר הַאוֹסִ֗יף לָגֶ֙שֶׁת֙ לַמִּלְחָמָ֔ה עִם־בְּנֵ֥י בִנְיָמִ֖ן אָחִ֑י וַיֹּ֥אמֶר יְהֹוָ֖ה עֲל֥וּ אֵלָֽיו׃ {פ}

உரிமம்: CC BY-SA

עברית · Tanach with Ta'amei Hamikra

וַיַּעֲל֣וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֗ל וַיִּבְכּ֣וּ לִפְנֵֽי־יְהוָה֮ עַד־הָעֶרֶב֒ וַיִּשְׁאֲל֤וּ בַֽיהוָה֙ לֵאמֹ֔ר הַאוֹסִ֗יף לָגֶ֙שֶׁת֙ לַמִּלְחָמָ֔ה עִם־בְּנֵ֥י בִנְיָמִ֖ן אָחִ֑י וַיֹּ֥אמֶר יְהוָ֖ה עֲל֥וּ אֵלָֽיו׃ (פ)

உரிமம்: Public Domain

English · The Metsudah Tanach series, Lakewood, N.J

The Bnei Yisroel ascended, and wept before Adonoy until evening. They inquired of Adonoy, saying, "Shall I further engage in warfare with the sons of my brother Binyomin?" Adonoy replied, "Go up against him."

உரிமம்: CC BY

English · The Holy Scriptures: A New Translation (JPS 1917)

And the children of Israel went up and wept before the LORD until even; and they asked of the LORD, saying: ‘Shall I again draw nigh to battle against the children of Benjamin my brother?’ And the LORD said: ‘Go up against him.’

உரிமம்: Public Domain

עברית · Tanach with Text Only

ויעלו בני ישראל ויבכו לפני יהוה עד הערב וישאלו ביהוה לאמר האוסיף לגשת למלחמה עם בני בנימן אחי ויאמר יהוה עלו אליו

உரிமம்: Public Domain

עברית · Tanach with Nikkud

וַיַּעֲלוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל וַיִּבְכּוּ לִפְנֵי־יְהוָה עַד־הָעֶרֶב וַיִּשְׁאֲלוּ בַיהוָה לֵאמֹר הַאוֹסִיף לָגֶשֶׁת לַמִּלְחָמָה עִם־בְּנֵי בִנְיָמִן אָחִי וַיֹּאמֶר יְהוָה עֲלוּ אֵלָיו׃

உரிமம்: Public Domain

ייִדיש · Yehoyesh's Yiddish Tanakh Translation [yi]

און די קינדער פֿון ישׂראל זײַנען אַרױפֿגעגאַנגען, און האָבן געװײנט פֿאַר גאָט ביזן אָװנט, און זײ האָבן געפֿרעגט בײַ גאָט, אַזױ צו זאָגן: זאָל איך װידער גענענען אױףֿ מלחמה מיט די קינדער פֿון מײַן ברודער בנימין? האָט גאָט געזאָגט: גײט אַרױףֿ אַקעגן אים.

உரிமம்: CC0

Français · Bible du Rabbinat 1899 [fr]

Et les Israélites montèrent pleurer devant le Seigneur jusqu’au soir et le consultèrent en disant: "Dois-je engager une seconde bataille avec Benjamin mon frère?" A quoi le Seigneur répondit: "Marchez contre lui."

உரிமம்: Public Domain

Deutsch · Die Heilige Schrift, trans. Dr. Simon Bernfeld, Berlin, 1902 - German [de]

Da zogen hinauf die Kinder Israel und weinten vor dem Herrn bis zum Abend und befragten den Herrn also: Soll ich fortfahren zu kämpfen gegen die Söhne Benjamins, meines Bruders? Und der Herr sprach: Ziehet wider ihn.

உரிமம்: Public Domain

Polski · Bible in Polish, trans. Izaak Cylkow, 1841 - 1908 [pl]

Ponieważ synowie Izraela wstąpili byli i płakali przed Wiekuistym do wieczora i dopytywali się u Wiekuistego, mówiąc: Czy wystąpić mi raz jeszcze do walki z pobratymcami moimi, Binjaminitami? I rzekł Wiekuisty: Wyciągnijcie przeciw nim!

உரிமம்: Public Domain

Esperanto · La Malnova Testamento, L.L.Zamenhof [eo]

Kaj la Izraelidoj iris kaj ploris antaŭ la Eternulo ĝis la vespero, kaj demandis la Eternulon, dirante:Ĉu ni devas plue alproksimiĝi milite al la Benjamenidoj, niaj fratoj? Kaj la Eternulo diris:Iru kontraŭ ilin.

உரிமம்: Public Domain

Commentary on Judges 20:23

Targum Jonathan

עברית

וּסְלִיקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל וּבְכוֹ קֳדָם יְיָ עַד רַמְשָׁא וּשְׁאִילוּ בְמֵימְרָא דַייָ לְמֵימַר הַאוֹסִיף לְמִקְרַב לְאַגָחָא קְרָבָא עִם בְּנֵי בִנְיָמִין אֲחִי וַאֲמַר יְיָ סַקוּ עֲלֵיהוֹן:

Mikraot Gedolot · உரிமம்: Public Domain · Full commentary on Sefaria