Joshua 11:14

The Holy Scriptures: A New Translation (JPS 1917)

இந்த மொழியில் இன்னும் மொழிபெயர்ப்பு இல்லை; English காட்டப்படுகிறது.

11

1 וַיְהִ֕י כִּשְׁמֹ֖עַ יָבִ֣ין מֶלֶךְ־חָצ֑וֹר וַיִּשְׁלַ֗ח אֶל־יוֹבָב֙ מֶ֣לֶךְ מָד֔וֹן וְאֶל־מֶ֥לֶךְ שִׁמְר֖וֹן וְאֶל־מֶ֥לֶךְ אַכְשָֽׁף׃ And it came to pass, when Jabin king of Hazor heard thereof, that he sent to Jobab king of Madon, and to the king of Shimron, and to the king of Achshaph,

2 וְֽאֶל־הַמְּלָכִ֞ים אֲשֶׁ֣ר מִצְּפ֗וֹן בָּהָ֧ר וּבָעֲרָבָ֛ה נֶ֥גֶב כִּֽנְר֖וֹת וּבַשְּׁפֵלָ֑ה וּבְנָפ֥וֹת דּ֖וֹר מִיָּֽם׃ and to the kings that were on the north, in the hill-country and in the Arabah south of Chinneroth, and in the Lowland, and in the regions of Dor on the west,

3 הַֽכְּנַעֲנִי֙ מִמִּזְרָ֣ח וּמִיָּ֔ם וְהָאֱמֹרִ֧י וְהַחִתִּ֛י וְהַפְּרִזִּ֥י וְהַיְבוּסִ֖י בָּהָ֑ר וְהַֽחִוִּי֙ תַּ֣חַת חֶרְמ֔וֹן בְּאֶ֖רֶץ הַמִּצְפָּֽה׃ to the Canaanite on the east and on the west, and the Amorite, and the Hittite, and the Perizzite, and the Jebusite in the hill-country, and the Hivite under Hermon in the land of Mizpah.

4 וַיֵּצְא֣וּ הֵ֗ם וְכׇל־מַֽחֲנֵיהֶם֙ עִמָּ֔ם עַם־רָ֕ב כַּח֛וֹל אֲשֶׁ֥ר עַל־שְׂפַֽת־הַיָּ֖ם לָרֹ֑ב וְס֥וּס וָרֶ֖כֶב רַב־מְאֹֽד׃ And they went out, they and all their hosts with them, much people, even as the sand that is upon the sea-shore in multitude, with horses and chariots very many.

5 וַיִּוָּ֣עֲד֔וּ כֹּ֖ל הַמְּלָכִ֣ים הָאֵ֑לֶּה וַיָּבֹ֜אוּ וַיַּחֲנ֤וּ יַחְדָּו֙ אֶל־מֵ֣י מֵר֔וֹם לְהִלָּחֵ֖ם עִם־יִשְׂרָאֵֽל׃ {פ}
And all these kings met together, and they came and pitched together at the waters of Merom, to fight with Israel.

6 וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֣ה אֶל־יְהוֹשֻׁ֘עַ֮ אַל־תִּירָ֣א מִפְּנֵיהֶם֒ כִּֽי־מָחָ֞ר כָּעֵ֣ת הַזֹּ֗את אָנֹכִ֞י נֹתֵ֧ן אֶת־כֻּלָּ֛ם חֲלָלִ֖ים לִפְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אֶת־סוּסֵיהֶ֣ם תְּעַקֵּ֔ר וְאֶת־מַרְכְּבֹתֵיהֶ֖ם תִּשְׂרֹ֥ף בָּאֵֽשׁ׃ And the LORD said unto Joshua: ‘Be not afraid because of them; for to-morrow at this time will I deliver them up all slain before Israel; thou shalt hough their horses, and burn their chariots with fire.’

7 וַיָּבֹ֣א יְהוֹשֻׁ֡עַ וְכׇל־עַם֩ הַמִּלְחָמָ֨ה עִמּ֧וֹ עֲלֵיהֶ֛ם עַל־מֵ֥י מֵר֖וֹם פִּתְאֹ֑ם וַֽיִּפְּל֖וּ בָּהֶֽם׃ So Joshua came, and all the people of war with him, against them by the waters of Merom suddenly, and fell upon them.

8 וַיִּתְּנֵ֨ם יְהֹוָ֥ה בְּיַֽד־יִשְׂרָאֵל֮ וַיַּכּוּם֒ וַֽיִּרְדְּפ֞וּם עַד־צִיד֣וֹן רַבָּ֗ה וְעַד֙ מִשְׂרְפ֣וֹת מַ֔יִם וְעַד־בִּקְעַ֥ת מִצְפֶּ֖ה מִזְרָ֑חָה וַיַּכֻּ֕ם עַד־בִּלְתִּ֥י הִשְׁאִיר־לָהֶ֖ם שָׂרִֽיד׃ And the LORD delivered them into the hand of Israel, and they smote them, and chased them unto great Zidon, and unto Misrephoth-maim, and unto the valley of Mizpeh eastward; and they smote them, until they left them none remaining.

9 וַיַּ֤עַשׂ לָהֶם֙ יְהוֹשֻׁ֔עַ כַּאֲשֶׁ֥ר אָמַר־ל֖וֹ יְהֹוָ֑ה אֶת־סוּסֵיהֶ֣ם עִקֵּ֔ר וְאֶת־מַרְכְּבֹתֵיהֶ֖ם שָׂרַ֥ף בָּאֵֽשׁ׃ {ס} And Joshua did unto them as the LORD bade him; he houghed their horses, and burnt their chariots with fire.

10 וַיָּ֨שׇׁב יְהוֹשֻׁ֜עַ בָּעֵ֤ת הַהִיא֙ וַיִּלְכֹּ֣ד אֶת־חָצ֔וֹר וְאֶת־מַלְכָּ֖הּ הִכָּ֣ה בֶחָ֑רֶב כִּֽי־חָצ֣וֹר לְפָנִ֔ים הִ֕יא רֹ֖אשׁ כׇּל־הַמַּמְלָכ֥וֹת הָאֵֽלֶּה׃ And Joshua turned back at that time, and took Hazor, and smote the king thereof with the sword: for Hazor beforetime was the head of all those kingdoms.

11 וַ֠יַּכּ֠וּ אֶת־כׇּל־הַנֶּ֨פֶשׁ אֲשֶׁר־בָּ֤הּ לְפִי־חֶ֙רֶב֙ הַחֲרֵ֔ם לֹ֥א נוֹתַ֖ר כׇּל־נְשָׁמָ֑ה וְאֶת־חָצ֖וֹר שָׂרַ֥ף בָּאֵֽשׁ׃ And they smote all the souls that were therein with the edge of the sword, utterly destroying them; there was none left that breathed; and he burnt Hazor with fire.

12 וְֽאֶת־כׇּל־עָרֵ֣י הַמְּלָֽכִים־הָ֠אֵ֠לֶּה וְֽאֶת־כׇּל־מַלְכֵיהֶ֞ם לָכַ֧ד יְהוֹשֻׁ֛עַ וַיַּכֵּ֥ם לְפִי־חֶ֖רֶב הֶחֱרִ֣ים אוֹתָ֑ם כַּאֲשֶׁ֣ר צִוָּ֔ה מֹשֶׁ֖ה עֶ֥בֶד יְהֹוָֽה׃ And all the cities of those kings, and all the kings of them, did Joshua take, and he smote them with the edge of the sword, and utterly destroyed them; as Moses the servant of the LORD commanded.

13 רַ֣ק כׇּל־הֶעָרִ֗ים הָעֹֽמְדוֹת֙ עַל־תִּלָּ֔ם לֹ֥א שְׂרָפָ֖ם יִשְׂרָאֵ֑ל זוּלָתִ֛י אֶת־חָצ֥וֹר לְבַדָּ֖הּ שָׂרַ֥ף יְהוֹשֻֽׁעַ׃ But as for the cities that stood on their mounds, Israel burned none of them, save Hazor only—that did Joshua burn.

14 וְ֠כֹ֠ל שְׁלַ֞ל הֶעָרִ֤ים הָאֵ֙לֶּה֙ וְהַבְּהֵמָ֔ה בָּזְז֥וּ לָהֶ֖ם בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל רַ֣ק אֶֽת־כׇּל־הָאָדָ֞ם הִכּ֣וּ לְפִי־חֶ֗רֶב עַד־הִשְׁמִדָם֙ אוֹתָ֔ם לֹ֥א הִשְׁאִ֖ירוּ כׇּל־נְשָׁמָֽה׃ And all the spoil of these cities, and the cattle, the children of Israel took for a prey unto themselves; but every man they smote with the edge of the sword, until they had destroyed them, neither left they any that breathed.

15 כַּאֲשֶׁ֨ר צִוָּ֤ה יְהֹוָה֙ אֶת־מֹשֶׁ֣ה עַבְדּ֔וֹ כֵּן־צִוָּ֥ה מֹשֶׁ֖ה אֶת־יְהוֹשֻׁ֑עַ וְכֵן֙ עָשָׂ֣ה יְהוֹשֻׁ֔עַ לֹא־הֵסִ֣יר דָּבָ֔ר מִכֹּ֛ל אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃ As the LORD commanded Moses His servant, so did Moses command Joshua; and so did Joshua; he left nothing undone of all that the LORD commanded Moses.

16 וַיִּקַּ֨ח יְהוֹשֻׁ֜עַ אֶת־כׇּל־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֗את הָהָ֤ר וְאֶת־כׇּל־הַנֶּ֙גֶב֙ וְאֵת֙ כׇּל־אֶ֣רֶץ הַגֹּ֔שֶׁן וְאֶת־הַשְּׁפֵלָ֖ה וְאֶת־הָעֲרָבָ֑ה וְאֶת־הַ֥ר יִשְׂרָאֵ֖ל וּשְׁפֵלָתֹֽה׃ So Joshua took all that land, the hill-country, and all the South, and all the land of Goshen, and the Lowland, and the Arabah, and the hill-country of Israel, and the Lowland of the same;

17 מִן־הָהָ֤ר הֶֽחָלָק֙ הָעוֹלֶ֣ה שֵׂעִ֔יר וְעַד־בַּ֤עַל גָּד֙ בְּבִקְעַ֣ת הַלְּבָנ֔וֹן תַּ֖חַת הַר־חֶרְמ֑וֹן וְאֵ֤ת כׇּל־מַלְכֵיהֶם֙ לָכַ֔ד וַיַּכֵּ֖ם וַיְמִיתֵֽם׃ from the bare mountain, that goeth up to Seir, even unto Baal-gad in the valley of Lebanon under mount Hermon; and all their kings he took, and smote them, and put them to death.

18 יָמִ֣ים רַבִּ֗ים עָשָׂ֧ה יְהוֹשֻׁ֛עַ אֶת־כׇּל־הַמְּלָכִ֥ים הָאֵ֖לֶּה מִלְחָמָֽה׃ Joshua made war a long time with all those kings.

19 לֹא־הָיְתָ֣ה עִ֗יר אֲשֶׁ֤ר הִשְׁלִ֙ימָה֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בִּלְתִּ֥י הַחִוִּ֖י יֹשְׁבֵ֣י גִבְע֑וֹן אֶת־הַכֹּ֖ל לָקְח֥וּ בַמִּלְחָמָֽה׃ There was not a city that made peace with the children of Israel, save the Hivites the inhabitants of Gibeon; they took all in battle.

20 כִּ֣י מֵאֵ֣ת יְהֹוָ֣ה ׀ הָיְתָ֡ה לְחַזֵּ֣ק אֶת־לִבָּם֩ לִקְרַ֨את הַמִּלְחָמָ֤ה אֶת־יִשְׂרָאֵל֙ לְמַ֣עַן הַחֲרִימָ֔ם לְבִלְתִּ֥י הֱיוֹת־לָהֶ֖ם תְּחִנָּ֑ה כִּ֚י לְמַ֣עַן הַשְׁמִידָ֔ם כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃ {ס} For it was of the LORD to harden their hearts, to come against Israel in battle, that they might be utterly destroyed, that they might have no favour, but that they might be destroyed, as the LORD commanded Moses.

21 וַיָּבֹ֨א יְהוֹשֻׁ֜עַ בָּעֵ֣ת הַהִ֗יא וַיַּכְרֵ֤ת אֶת־הָעֲנָקִים֙ מִן־הָהָ֤ר מִן־חֶבְרוֹן֙ מִן־דְּבִ֣ר מִן־עֲנָ֔ב וּמִכֹּל֙ הַ֣ר יְהוּדָ֔ה וּמִכֹּ֖ל הַ֣ר יִשְׂרָאֵ֑ל עִם־עָרֵיהֶ֖ם הֶחֱרִימָ֥ם יְהוֹשֻֽׁעַ׃ And Joshua came at that time, and cut off the Anakim from the hill-country, from Hebron, from Debir, from Anab, and from all the hill-country of Judah, and from all the hill-country of Israel; Joshua utterly destroyed them with their cities.

22 לֹא־נוֹתַ֣ר עֲנָקִ֔ים בְּאֶ֖רֶץ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל רַ֗ק בְּעַזָּ֛ה בְּגַ֥ת וּבְאַשְׁדּ֖וֹד נִשְׁאָֽרוּ׃ There was none of the Anakim left in the land of the children of Israel; only in Gaza, in Gath, and in Ashdod, did some remain.

23 וַיִּקַּ֨ח יְהוֹשֻׁ֜עַ אֶת־כׇּל־הָאָ֗רֶץ כְּ֠כֹ֠ל אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֣ר יְהֹוָה֮ אֶל־מֹשֶׁה֒ וַיִּתְּנָהּ֩ יְהוֹשֻׁ֨עַ לְנַחֲלָ֧ה לְיִשְׂרָאֵ֛ל כְּמַחְלְקֹתָ֖ם לְשִׁבְטֵיהֶ֑ם וְהָאָ֥רֶץ שָׁקְטָ֖ה מִמִּלְחָמָֽה׃ {ס} So Joshua took the whole land, according to all that the LORD spoke unto Moses; and Joshua gave it for an inheritance unto Israel according to their divisions by their tribes. And the land had rest from war.

Miqra according to the Masorah · உரிமம்: CC BY-SA · மூலம்
The Holy Scriptures: A New Translation (JPS 1917) · உரிமம்: Public Domain · மூலம்

சொல் வாரியாக (Hebrew → English · Strong’s)

וְ֠כֹלkôlthe whole
שְׁלַ֞לshâlâlbooty
הֶעָרִ֤יםʻîyra city in the widest
הָאֵ֨לֶּה֙ʼêl-lehthese or those
וְהַבְּהֵמָ֔הbᵉhêmâha dumb beast
בָּזְז֥וּbâzazto plunder
לָהֶ֖ם
בְּנֵ֣יbêna son
יִשְׂרָאֵ֑לYisrâʼêlJisrael
רַ֣קraqleanness
אֶֽתʼêthself (but generally used to point out mo
כָּלkôlthe whole
הָאָדָ֞םʼâdâmruddy i.e. a human being (an individual
הִכּ֣וּnâkâhto strike
לְפִיpehthe mouth
חֶ֗רֶבcherebdrought
עַדʻadas far as
הִשְׁמִדָם֙shâmadto desolate
אוֹתָ֔םʼêthself (but generally used to point out mo
לֹ֥אlôʼnot
הִשְׁאִ֖ירוּshâʼarto swell up
כָּלkôlthe whole
נְשָׁמָֽהnᵉshâmâha puff

Open Scriptures Hebrew Bible (CC BY 4.0); Strong’s Hebrew Dictionary (CC BY-SA).

Joshua 11:14 in every translation

עברית · Miqra according to the Masorah

וְ֠כֹ֠ל שְׁלַ֞ל הֶעָרִ֤ים הָאֵ֙לֶּה֙ וְהַבְּהֵמָ֔ה בָּזְז֥וּ לָהֶ֖ם בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל רַ֣ק אֶֽת־כׇּל־הָאָדָ֞ם הִכּ֣וּ לְפִי־חֶ֗רֶב עַד־הִשְׁמִדָם֙ אוֹתָ֔ם לֹ֥א הִשְׁאִ֖ירוּ כׇּל־נְשָׁמָֽה׃

உரிமம்: CC BY-SA

English · The Holy Scriptures: A New Translation (JPS 1917)

And all the spoil of these cities, and the cattle, the children of Israel took for a prey unto themselves; but every man they smote with the edge of the sword, until they had destroyed them, neither left they any that breathed.

உரிமம்: Public Domain

עברית · Tanach with Ta'amei Hamikra

וְ֠כֹל שְׁלַ֞ל הֶעָרִ֤ים הָאֵ֙לֶּה֙ וְהַבְּהֵמָ֔ה בָּזְז֥וּ לָהֶ֖ם בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל רַ֣ק אֶֽת־כָּל־הָאָדָ֞ם הִכּ֣וּ לְפִי־חֶ֗רֶב עַד־הִשְׁמִדָם֙ אוֹתָ֔ם לֹ֥א הִשְׁאִ֖ירוּ כָּל־נְשָׁמָֽה׃

உரிமம்: Public Domain

עברית · Tanach with Text Only

וכל שלל הערים האלה והבהמה בזזו להם בני ישראל רק את כל האדם הכו לפי חרב עד השמדם אותם לא השאירו כל נשמה

உரிமம்: Public Domain

עברית · Tanach with Nikkud

וְכֹל שְׁלַל הֶעָרִים הָאֵלֶּה וְהַבְּהֵמָה בָּזְזוּ לָהֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רַק אֶת־כָּל־הָאָדָם הִכּוּ לְפִי־חֶרֶב עַד־הִשְׁמִדָם אוֹתָם לֹא הִשְׁאִירוּ כָּל־נְשָׁמָה׃

உரிமம்: Public Domain

ייִדיש · Yehoyesh's Yiddish Tanakh Translation [yi]

און דעם גאַנצן זאַקרױב פֿון די דאָזיקע שטעט, און די בהמות, האָבן די קינדער פֿון ישׂראל גערױבט פֿאַר זיך; נאָר אַלע מענטשן האָבן זײ געשלאָגן מיטן שאַרף פֿון שװערד ביז זײ האָבן זײ פֿאַרטיליקט; זײ האָבן ניט איבערגעלאָזט קײן לעבעדיקן אָטעם.

உரிமம்: CC0

Français · Bible du Rabbinat 1899 [fr]

Tout le butin de ces villes ainsi que le bétail, les Israélites s’en emparèrent; mais les personnes furent toutes passées au fil de l’épée, on les extermina sans en épargner une seule.

உரிமம்: Public Domain

Deutsch · Die Heilige Schrift, trans. Dr. Simon Bernfeld, Berlin, 1902 - German [de]

Aber die Beute dieser Städte und das Vieh plünderten die Kinder Israel für sich; die Menschen schlugen sie mit der Schärfe des Schwertes, bis sie sie vertilgt. Sie ließen nichts Lebenatmendes übrig.

உரிமம்: Public Domain

Polski · Bible in Polish, trans. Izaak Cylkow, 1841 - 1908 [pl]

Wszystkie też łupy miast onych jak i dobytek zabrali sobie synowie Israela; wszystkich ludzi jednak porazili ostrzem miecza, póki nie wytępili ich, nie zostawiając żadnej istoty żywej.

உரிமம்: Public Domain

Esperanto · La Malnova Testamento, L.L.Zamenhof [eo]

Kaj la tutan akireblaĵon el tiuj urboj kaj la brutojn la Izraelidoj rabis al si; nur ĉiujn homojn ili mortigis per glavo, ĝis ili ekstermis ilin, restigante neniun animon.

உரிமம்: Public Domain

Commentary on Joshua 11:14

Targum Jonathan

עברית

וְכָל עֲדֵי קִרְוַיָא הָאִלֵין וּבְעִירָא בְּזוֹ לְהוֹן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְחוֹד יַת כָּל אֱנָשָׁא מְחוֹ לְפִתְגַם דְחָרֶב עַד דִי שֵׁיצִיאוּ יַתְהוֹן לָא אַשְׁאָרוּ כָּל נִשְׁמָא:

Mikraot Gedolot · உரிமம்: Public Domain · Full commentary on Sefaria