Jeremiah 49:1

The Holy Scriptures: A New Translation (JPS 1917)

இந்த மொழியில் இன்னும் மொழிபெயர்ப்பு இல்லை; English காட்டப்படுகிறது.

49

1 לִבְנֵ֣י עַמּ֗וֹן כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה הֲבָנִ֥ים אֵין֙ לְיִשְׂרָאֵ֔ל אִם־יוֹרֵ֖שׁ אֵ֣ין ל֑וֹ מַדּ֗וּעַ יָרַ֤שׁ מַלְכָּם֙ אֶת־גָּ֔ד וְעַמּ֖וֹ בְּעָרָ֥יו יָשָֽׁב׃ Of the children of Ammon. Thus saith the LORD: Hath Israel no sons? Hath he no heir? Why then doth Malcam take possession of Gad, And his people dwell in the cities thereof?

2 לָכֵ֡ן הִנֵּה֩ יָמִ֨ים בָּאִ֜ים נְאֻם־יְהֹוָ֗ה וְ֠הִשְׁמַעְתִּ֠י אֶל־רַבַּ֨ת בְּנֵי־עַמּ֜וֹן תְּרוּעַ֣ת מִלְחָמָ֗ה וְהָֽיְתָה֙ לְתֵ֣ל שְׁמָמָ֔ה וּבְנֹתֶ֖יהָ בָּאֵ֣שׁ תִּצַּ֑תְנָה וְיָרַ֧שׁ יִשְׂרָאֵ֛ל אֶת־יֹרְשָׁ֖יו אָמַ֥ר יְהֹוָֽה׃ Therefore, behold, the days come, saith the LORD, That I will cause an alarm of war to be heard Against Rabbah of the children of Ammon; And it shall become a desolate mound, And her daughters shall be burned with fire; Then shall Israel dispossess them that did dispossess him, Saith the LORD.

3 הֵילִ֨ילִי חֶשְׁבּ֜וֹן כִּ֣י שֻׁדְּדָה־עַ֗י צְעַ֘קְנָה֮ בְּנ֣וֹת רַבָּה֒ חֲגֹ֣רְנָה שַׂקִּ֔ים סְפֹ֕דְנָה וְהִתְשׁוֹטַ֖טְנָה בַּגְּדֵר֑וֹת כִּ֤י מַלְכָּם֙ בַּגּוֹלָ֣ה יֵלֵ֔ךְ כֹּהֲנָ֥יו וְשָׂרָ֖יו יַחְדָּֽיו׃ Wail, O Heshbon, for Ai is undone; Cry, ye daughters of Rabbah, gird you with sackcloth; Lament, and run to and fro among the folds; For Malcam shall go into captivity, His priests and his princes together.

4 מַה־תִּתְהַֽלְלִי֙ בָּעֲמָקִ֔ים זָ֣ב עִמְקֵ֔ךְ הַבַּ֖ת הַשּׁוֹבֵבָ֑ה הַבֹּֽטְחָה֙ בְּאֹ֣צְרֹתֶ֔יהָ מִ֖י יָב֥וֹא אֵלָֽי׃ Wherefore gloriest thou in the valleys, Thy flowing valley, O backsliding daughter? That didst trust in thy treasures: ‘Who shall come unto me?’

5 הִנְנִי֩ מֵבִ֨יא עָלַ֜יִךְ פַּ֗חַד נְאֻם־אֲדֹנָ֧י יֱהֹוִ֛ה צְבָא֖וֹת מִכׇּל־סְבִיבָ֑יִךְ וְנִדַּחְתֶּם֙ אִ֣ישׁ לְפָנָ֔יו וְאֵ֥ין מְקַבֵּ֖ץ לַנֹּדֵֽד׃ Behold, I will bring a terror upon thee, Saith the Lord GOD of hosts, From all that are round about thee; And ye shall be driven out every man right forth, And there shall be none to gather up him that wandereth.

6 וְאַחֲרֵי־כֵ֗ן אָשִׁ֛יב אֶת־שְׁב֥וּת בְּנֵֽי־עַמּ֖וֹן נְאֻם־יְהֹוָֽה׃ {פ}
But afterward I will bring back the captivity of the children of Ammon, Saith the LORD.

7 לֶאֱד֗וֹם כֹּ֤ה אָמַר֙ יְהֹוָ֣ה צְבָא֔וֹת הַאֵ֥ין ע֛וֹד חׇכְמָ֖ה בְּתֵימָ֑ן אָבְדָ֤ה עֵצָה֙ מִבָּנִ֔ים נִסְרְחָ֖ה חׇכְמָתָֽם׃ Of Edom. Thus saith the LORD of hosts: Is wisdom no more in Teman? Is counsel perished from the prudent? Is their wisdom vanished?

8 נֻ֤סוּ הׇפְנוּ֙ הֶעְמִ֣יקוּ לָשֶׁ֔בֶת יֹשְׁבֵ֖י דְּדָ֑ן כִּ֣י אֵ֥יד עֵשָׂ֛ו הֵבֵ֥אתִי עָלָ֖יו עֵ֥ת פְּקַדְתִּֽיו׃ Flee ye, turn back, dwell deep, O inhabitants of Dedan; For I do bring the calamity of Esau upon him, The time that I shall punish him.

9 אִם־בֹּֽצְרִים֙ בָּ֣אוּ לָ֔ךְ לֹ֥א יַשְׁאִ֖רוּ עוֹלֵל֑וֹת אִם־גַּנָּבִ֥ים בַּלַּ֖יְלָה הִשְׁחִ֥יתוּ דַיָּֽם׃ If grape-gatherers came to thee, Would they not leave some gleaning grapes? If thieves by night, Would they not destroy till they had enough?

10 כִּֽי־אֲנִ֞י חָשַׂ֣פְתִּי אֶת־עֵשָׂ֗ו גִּלֵּ֙יתִי֙ אֶת־מִסְתָּרָ֔יו וְנֶחְבָּ֖ה לֹ֣א יוּכָ֑ל שֻׁדַּ֥ד זַרְע֛וֹ וְאֶחָ֥יו וּשְׁכֵנָ֖יו וְאֵינֶֽנּוּ׃ But I have made Esau bare, I have uncovered his secret places, And he shall not be able to hide himself; His seed is spoiled, and his brethren, And his neighbours, and he is not.

11 עׇזְבָ֥ה יְתֹמֶ֖יךָ אֲנִ֣י אֲחַיֶּ֑ה וְאַלְמְנוֹתֶ֖יךָ עָלַ֥י תִּבְטָֽחוּ׃ {ס} Leave thy fatherless children, I will rear them, And let thy widows trust in Me.

12 כִּי־כֹ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה הִ֠נֵּ֠ה אֲשֶׁר־אֵ֨ין מִשְׁפָּטָ֜ם לִשְׁתּ֤וֹת הַכּוֹס֙ שָׁת֣וֹ יִשְׁתּ֔וּ וְאַתָּ֣ה ה֔וּא נָקֹ֖ה תִּנָּקֶ֑ה לֹ֣א תִנָּקֶ֔ה כִּ֥י שָׁתֹ֖ה תִּשְׁתֶּֽה׃ For thus saith the LORD: Behold, they to whom it pertained not to drink of the cup shall assuredly drink; and art thou he that shall altogether go unpunished? thou shalt not go unpunished, but thou shalt surely drink.

13 כִּ֣י בִ֤י נִשְׁבַּ֙עְתִּי֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה כִּֽי־לְשַׁמָּ֧ה לְחֶרְפָּ֛ה לְחֹ֥רֶב וְלִקְלָלָ֖ה תִּהְיֶ֣ה בׇצְרָ֑ה וְכׇל־עָרֶ֥יהָ תִהְיֶ֖ינָה לְחׇרְב֥וֹת עוֹלָֽם׃ For I have sworn by Myself, saith the LORD, that Bozrah shall become an astonishment, a reproach, a waste, and a curse; and all the cities thereof shall be perpetual wastes.

14 שְׁמוּעָ֤ה שָׁמַ֙עְתִּי֙ מֵאֵ֣ת יְהֹוָ֔ה וְצִ֖יר בַּגּוֹיִ֣ם שָׁל֑וּחַ הִֽתְקַבְּצוּ֙ וּבֹ֣אוּ עָלֶ֔יהָ וְק֖וּמוּ לַמִּלְחָמָֽה׃ I have heard a message from the LORD, And an ambassador is sent among the nations: ‘Gather yourselves together, and come against her, And rise up to the battle.’

15 כִּֽי־הִנֵּ֥ה קָטֹ֛ן נְתַתִּ֖יךָ בַּגּוֹיִ֑ם בָּז֖וּי בָּאָדָֽם׃ For, behold, I make thee small among the nations, And despised among men.

16 תִּֽפְלַצְתְּךָ֞ הִשִּׁ֤יא אֹתָךְ֙ זְד֣וֹן לִבֶּ֔ךָ שֹֽׁכְנִי֙ בְּחַגְוֵ֣י הַסֶּ֔לַע תֹּפְשִׂ֖י מְר֣וֹם גִּבְעָ֑ה כִּֽי־תַגְבִּ֤יהַּ כַּנֶּ֙שֶׁר֙ קִנֶּ֔ךָ מִשָּׁ֥ם אוֹרִֽידְךָ֖ נְאֻם־יְהֹוָֽה׃ Thy terribleness hath deceived thee, Even the pride of thy heart, O thou that dwellest in the clefts of the rock, That holdest the height of the hill; Though thou shouldest make thy nest as high as the eagle, I will bring thee down from thence, saith the LORD.

17 וְהָיְתָ֥ה אֱד֖וֹם לְשַׁמָּ֑ה כֹּ֚ל עֹבֵ֣ר עָלֶ֔יהָ יִשֹּׁ֥ם וְיִשְׁרֹ֖ק עַל־כׇּל־מַכּוֹתֶֽהָ׃ And Edom shall become an astonishment; Every one that passeth by it Shall be astonished and shall hiss at all the plagues thereof.

18 כְּֽמַהְפֵּכַ֞ת סְדֹ֧ם וַעֲמֹרָ֛ה וּשְׁכֵנֶ֖יהָ אָמַ֣ר יְהֹוָ֑ה לֹא־יֵשֵׁ֥ב שָׁם֙ אִ֔ישׁ וְלֹא־יָג֥וּר בָּ֖הּ בֶּן־אָדָֽם׃ As in the overthrow of Sodom and Gomorrah And the neighbour cities thereof, saith the LORD, No man shall abide there, Neither shall any son of man dwell therein.

19 הִ֠נֵּ֠ה כְּאַרְיֵ֞ה יַעֲלֶ֨ה מִגְּא֣וֹן הַיַּרְדֵּן֮ אֶל־נְוֵ֣ה אֵיתָן֒ כִּֽי־אַרְגִּ֤יעָה אֲרִיצֶ֙נּוּ֙ מֵעָלֶ֔יהָ וּמִ֥י בָח֖וּר אֵלֶ֣יהָ אֶפְקֹ֑ד כִּ֣י מִ֤י כָמ֙וֹנִי֙ וּמִ֣י יֹעִידֶ֔נִּי וּמִי־זֶ֣ה רֹעֶ֔ה אֲשֶׁ֥ר יַעֲמֹ֖ד לְפָנָֽי׃ {ס} Behold, he shall come up like a lion From the thickets of the Jordan Against the strong habitation; For I will suddenly make him run away from it, And whoso is chosen, him will I appoint over it; For who is like Me? and who will appoint Me a time? And who is that shepherd that will stand before Me?

20 לָכֵ֞ן שִׁמְע֣וּ עֲצַת־יְהֹוָ֗ה אֲשֶׁ֤ר יָעַץ֙ אֶל־אֱד֔וֹם וּמַ֨חְשְׁבוֹתָ֔יו אֲשֶׁ֥ר חָשַׁ֖ב אֶל־יֹשְׁבֵ֣י תֵימָ֑ן אִם־ל֤וֹא יִסְחָבוּם֙ צְעִירֵ֣י הַצֹּ֔אן אִם־לֹ֥א יַשִּׁ֛ים עֲלֵיהֶ֖ם נְוֵהֶֽם׃ Therefore hear ye the counsel of the LORD, That He hath taken against Edom; And His purposes, that He hath purposed against the inhabitants of Teman: Surely the least of the flock shall drag them away, Surely their habitation shall be appalled at them.

21 מִקּ֣וֹל נִפְלָ֔ם רָעֲשָׁ֖ה הָאָ֑רֶץ צְעָקָ֕ה בְּיַם־ס֖וּף נִשְׁמַ֥ע קוֹלָֽהּ׃ The earth quaketh at the noise of their fall; There is a cry, the noise whereof is heard in the Red Sea. .

22 הִנֵּ֤ה כַנֶּ֙שֶׁר֙ יַעֲלֶ֣ה וְיִדְאֶ֔ה וְיִפְרֹ֥שׂ כְּנָפָ֖יו עַל־בׇּצְרָ֑ה וְֽ֠הָיָ֠ה לֵ֞ב גִּבּוֹרֵ֤י אֱדוֹם֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא כְּלֵ֖ב אִשָּׁ֥ה מְצֵרָֽה׃ {פ}
Behold, he shall come up and swoop down as the vulture, And spread out his wings against Bozrah; And the heart of the mighty men of Edom at that day Shall be as the heart of a woman in her pangs.

23 לְדַמֶּ֗שֶׂק בּ֤וֹשָֽׁה חֲמָת֙ וְאַרְפָּ֔ד כִּֽי־שְׁמֻעָ֥ה רָעָ֛ה שָׁמְע֖וּ נָמֹ֑גוּ בַּיָּ֣ם דְּאָגָ֔ה הַשְׁקֵ֖ט לֹ֥א יוּכָֽל׃ Of Damascus. Hamath is ashamed, and Arpad; For they have heard evil tidings, they are melted away; There is trouble in the sea; It cannot be quiet.

24 רָפְתָ֥ה דַמֶּ֛שֶׂק הִפְנְתָ֥ה לָנ֖וּס וְרֶ֣טֶט ׀ הֶחֱזִ֑יקָה צָרָ֧ה וַחֲבָלִ֛ים אֲחָזַ֖תָּה כַּיּוֹלֵדָֽה׃ Damascus is waxed feeble, she turneth herself to flee, And trembling hath seized on her; Anguish and pangs have taken hold of her, as of a woman in travail.

25 אֵ֥יךְ לֹֽא־עֻזְּבָ֖ה עִ֣יר (תהלה) [תְּהִלָּ֑ת] קִרְיַ֖ת מְשׂוֹשִֽׂי׃ ’How is the city of praise left unrepaired, The city of my joy?’

26 לָכֵ֛ן יִפְּל֥וּ בַחוּרֶ֖יהָ בִּרְחֹבֹתֶ֑יהָ וְכׇל־אַנְשֵׁ֨י הַמִּלְחָמָ֤ה יִדַּ֙מּוּ֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא נְאֻ֖ם יְהֹוָ֥ה צְבָאֽוֹת׃ Therefore her young men shall fall in her broad places, And all the men of war shall be brought to silence in that day, Saith the LORD of hosts.

27 וְהִצַּ֥תִּי אֵ֖שׁ בְּחוֹמַ֣ת דַּמָּ֑שֶׂק וְאָכְלָ֖ה אַרְמְנ֥וֹת בֶּן־הֲדָֽד׃ {פ}
And I will kindle a fire in the wall of Damascus, And it shall devour the palaces of Ben-hadad.

28 לְקֵדָ֣ר ׀ וּֽלְמַמְלְכ֣וֹת חָצ֗וֹר אֲשֶׁ֤ר הִכָּה֙ (נבוכדראצור) [נְבוּכַדְרֶאצַּ֣ר] מֶלֶךְ־בָּבֶ֔ל כֹּ֖ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֑ה ק֚וּמוּ עֲל֣וּ אֶל־קֵדָ֔ר וְשׇׁדְד֖וּ אֶת־בְּנֵי־קֶֽדֶם׃ Of Kedar, and of the kingdoms of Hazor, which Nebuchadrezzar king of Babylon smote. Thus saith the LORD: Arise ye, go up against Kedar, And spoil the children of the east.

29 אׇהֳלֵיהֶ֤ם וְצֹאנָם֙ יִקָּ֔חוּ יְרִיעוֹתֵיהֶ֧ם וְכׇל־כְּלֵיהֶ֛ם וּגְמַלֵּיהֶ֖ם יִשְׂא֣וּ לָהֶ֑ם וְקָרְא֧וּ עֲלֵיהֶ֛ם מָג֖וֹר מִסָּבִֽיב׃ Their tents and their flocks shall they take, They shall carry away for themselves their curtains, And all their vessels, and their camels; And they shall proclaim against them a terror on every side.

30 נֻ֩סוּ֩ נֻּ֨דוּ מְאֹ֜ד הֶעְמִ֧יקוּ לָשֶׁ֛בֶת יֹשְׁבֵ֥י חָצ֖וֹר נְאֻם־יְהֹוָ֑ה כִּֽי־יָעַ֨ץ עֲלֵיכֶ֜ם נְבוּכַדְרֶאצַּ֤ר מֶלֶךְ־בָּבֶל֙ עֵצָ֔ה וְחָשַׁ֥ב (עליהם) [עֲלֵיכֶ֖ם] מַחֲשָׁבָֽה׃ Flee ye, flit far off, dwell deep, O ye inhabitants of Hazor, saith the LORD; For Nebuchadrezzar king of Babylon hath taken counsel against you, And hath conceived a purpose against you.

31 ק֣וּמֽוּ עֲל֗וּ אֶל־גּ֥וֹי שְׁלֵ֛יו יוֹשֵׁ֥ב לָבֶ֖טַח נְאֻם־יְהֹוָ֑ה לֹא־דְלָתַ֧יִם וְלֹֽא־בְרִ֛יחַ ל֖וֹ בָּדָ֥ד יִשְׁכֹּֽנוּ׃ Arise, get you up against a nation that is at ease, That dwelleth without care, saith the LORD; That have neither gates nor bars, That dwell alone.

32 וְהָי֨וּ גְמַלֵּיהֶ֜ם לָבַ֗ז וַהֲמ֤וֹן מִקְנֵיהֶם֙ לְשָׁלָ֔ל וְזֵרִתִ֥ים לְכׇל־ר֖וּחַ קְצוּצֵ֣י פֵאָ֑ה וּמִכׇּל־עֲבָרָ֛יו אָבִ֥יא אֶת־אֵידָ֖ם נְאֻם־יְהֹוָֽה׃ And their camels shall be a booty, And the multitude of their cattle a spoil; And I will scatter unto all winds them that have the corners polled; And I will bring their calamity from every side of them, saith the LORD.

33 וְהָיְתָ֨ה חָצ֜וֹר לִמְע֥וֹן תַּנִּ֛ים שְׁמָמָ֖ה עַד־עוֹלָ֑ם לֹא־יֵשֵׁ֥ב שָׁם֙ אִ֔ישׁ וְלֹא־יָג֥וּר בָּ֖הּ בֶּן־אָדָֽם׃ {ס} And Hazor shall be a dwelling-place of jackals, A desolation for ever; no man shall abide there, Neither shall any son of man dwell therein. .

34 אֲשֶׁ֨ר הָיָ֧ה דְבַר־יְהֹוָ֛ה אֶל־יִרְמְיָ֥הוּ הַנָּבִ֖יא אֶל־עֵילָ֑ם בְּרֵאשִׁ֗ית מַלְכ֛וּת צִדְקִיָּ֥ה מֶלֶךְ־יְהוּדָ֖ה לֵאמֹֽר׃ The word of the LORD that came to Jeremiah the prophet concerning Elam in the beginning of the reign of Zedekiah king of Judah, saying:

35 כֹּ֤ה אָמַר֙ יְהֹוָ֣ה צְבָא֔וֹת הִנְנִ֥י שֹׁבֵ֖ר אֶת־קֶ֣שֶׁת עֵילָ֑ם רֵאשִׁ֖ית גְּבוּרָתָֽם׃ Thus saith the LORD of hosts: Behold, I will break the bow of Elam The chief of their might.

36 וְהֵבֵאתִ֨י אֶל־עֵילָ֜ם אַרְבַּ֣ע רוּח֗וֹת מֵֽאַרְבַּע֙ קְצ֣וֹת הַשָּׁמַ֔יִם וְזֵ֣רִתִ֔ים לְכֹ֖ל הָרֻח֣וֹת הָאֵ֑לֶּה וְלֹא־יִהְיֶ֣ה הַגּ֔וֹי אֲשֶׁ֛ר לֹא־יָב֥וֹא שָׁ֖ם נִדְּחֵ֥י (עולם) [עֵילָֽם]׃ And I will bring against Elam the four winds From the four quarters of heaven, And will scatter them toward all those winds; And there shall be no nation whither the dispersed of Elam shall not come.

37 וְהַחְתַּתִּ֣י אֶת־עֵ֠ילָ֠ם לִפְנֵ֨י אֹיְבֵיהֶ֜ם וְלִפְנֵ֣י ׀ מְבַקְשֵׁ֣י נַפְשָׁ֗ם וְהֵבֵאתִ֨י עֲלֵיהֶ֧ם ׀ רָעָ֛ה אֶת־חֲר֥וֹן אַפִּ֖י נְאֻם־יְהֹוָ֑ה וְשִׁלַּחְתִּ֤י אַחֲרֵיהֶם֙ אֶת־הַחֶ֔רֶב עַ֥ד כַּלּוֹתִ֖י אוֹתָֽם׃ And I will cause Elam to be dismayed before their enemies, And before them that seek their life; And I will bring evil upon them, Even My fierce anger, saith the LORD; And I will send the sword after them, Till I have consumed them;

38 וְשַׂמְתִּ֥י כִסְאִ֖י בְּעֵילָ֑ם וְהַאֲבַדְתִּ֥י מִשָּׁ֛ם מֶ֥לֶךְ וְשָׂרִ֖ים נְאֻם־יְהֹוָֽה׃ And I will set My throne in Elam, And will destroy from thence king and princes, saith the LORD.

39 וְהָיָ֣ה ׀ בְּאַחֲרִ֣ית הַיָּמִ֗ים (אשוב) [אָשִׁ֛יב] אֶת־[שְׁב֥וּת] (שבית) עֵילָ֖ם נְאֻם־יְהֹוָֽה׃ {פ}
But it shall come to pass in the end of days, That I will bring back the captivity of Elam, saith the LORD.

Miqra according to the Masorah · உரிமம்: CC BY-SA · மூலம்
The Holy Scriptures: A New Translation (JPS 1917) · உரிமம்: Public Domain · மூலம்

சொல் வாரியாக (Hebrew → English · Strong’s)

לִבְנֵ֣יbêna son
עַמּ֗וֹןʻAmmôwnAmmon
כֹּ֚הkôhlike this
אָמַ֣רʼâmarto say
יְהוָ֔הYᵉhôvâhJehovah
הֲבָנִ֥יםbêna son
אֵין֙ʼayina non-entity
לְיִשְׂרָאֵ֔לYisrâʼêlJisrael
אִםʼimused very widely as demonstrative
יוֹרֵ֖שׁyârashto occupy (by driving out previous tenan
אֵ֣יןʼayina non-entity
ל֑וֹ
מַדּ֗וּעַmaddûwaʻwhat known?
יָרַ֤שׁyârashto occupy (by driving out previous tenan
מַלְכָּם֙meleka king
אֶתʼêthself (but generally used to point out mo
גָּ֔דGâdGad
וְעַמּ֖וֹʻama people
בְּעָרָ֥יוʻîyra city in the widest
יָשָֽׁבyâshabto sit down (specifically as judge. in a

Open Scriptures Hebrew Bible (CC BY 4.0); Strong’s Hebrew Dictionary (CC BY-SA).

Jeremiah 49:1 in every translation

עברית · Miqra according to the Masorah

לִבְנֵ֣י עַמּ֗וֹן כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה הֲבָנִ֥ים אֵין֙ לְיִשְׂרָאֵ֔ל אִם־יוֹרֵ֖שׁ אֵ֣ין ל֑וֹ מַדּ֗וּעַ יָרַ֤שׁ מַלְכָּם֙ אֶת־גָּ֔ד וְעַמּ֖וֹ בְּעָרָ֥יו יָשָֽׁב׃

உரிமம்: CC BY-SA

English · The Holy Scriptures: A New Translation (JPS 1917)

Of the children of Ammon. Thus saith the LORD: Hath Israel no sons? Hath he no heir? Why then doth Malcam take possession of Gad, And his people dwell in the cities thereof?

உரிமம்: Public Domain

עברית · Tanach with Ta'amei Hamikra

לִבְנֵ֣י עַמּ֗וֹן כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה הֲבָנִ֥ים אֵין֙ לְיִשְׂרָאֵ֔ל אִם־יוֹרֵ֖שׁ אֵ֣ין ל֑וֹ מַדּ֗וּעַ יָרַ֤שׁ מַלְכָּם֙ אֶת־גָּ֔ד וְעַמּ֖וֹ בְּעָרָ֥יו יָשָֽׁב׃

உரிமம்: Public Domain

עברית · Tanach with Text Only

לבני עמון כה אמר יהוה הבנים אין לישראל אם יורש אין לו מדוע ירש מלכם את גד ועמו בעריו ישב

உரிமம்: Public Domain

עברית · Tanach with Nikkud

לִבְנֵי עַמּוֹן כֹּה אָמַר יְהוָה הֲבָנִים אֵין לְיִשְׂרָאֵל אִם־יוֹרֵשׁ אֵין לוֹ מַדּוּעַ יָרַשׁ מַלְכָּם אֶת־גָּד וְעַמּוֹ בְּעָרָיו יָשָׁב׃

உரிமம்: Public Domain

Français · Bible du Rabbinat 1899 [fr]

Aux fils d’Ammon. Ainsi parle l’Éternel: "Israël n’a-t-il point d’enfants? Est-il sans aucun héritier? Pourquoi Malcom a-t-il pris possession de Gad, et son peuple en a-t-il occupé les villes?

உரிமம்: Public Domain

Polski · Bible in Polish, trans. Izaak Cylkow, 1841 - 1908 [pl]

O synach Ammonu. Tak rzecze Wiekuisty: Alboż niema już synów Israel, alboż dziedzica mu zbrakło? Czemu wypędził Malkam Gada, a lud jego w miastach jego osiadł?

உரிமம்: Public Domain

ייִדיש · Yehoyesh's Yiddish Tanakh Translation [yi]

אױף די קינדער פֿון עַמוֹן. אַזױ האָט גאָט געזאָגט: האָט ישׂראל קײן קינדער ניט? צי האָט ער קײן יוֹרש ניט? פֿאַר װאָס האָט מַלכָּם געיַרשעט גָד, און זײַן פֿאָלק האָט זיך באַזעצט אין זײַנע שטעט?

உரிமம்: Public Domain

Esperanto · La Malnova Testamento, L.L.Zamenhof [eo]

Pri la Amonidoj: Tiele diras la Eternulo: Ĉu Izrael ne havas filojn? ĉu li ne havas heredanton? kial do Malkam heredis Gadon kaj lia popolo loĝas en la urboj de ĉi tiu?

உரிமம்: Public Domain

Commentary on Jeremiah 49:1

Rashi

English

Has Israel no sons? The ‘beth’ is weak [without a ‘dagesh’], and the ‘heh’ is vowelized with a ‘hataph-pattah,’ which is an expression of wonder [interrogative].

Malcam The deity of the children of Ammon is named Malcam, as it is stated: “And to Milcom, the abomination of the children of Ammon” (II Kings 23:13), an expression of מֶלֶךְ, a king.

The Judaica Press complete Tanach with Rashi, translated by A. J. Rosenberg · உரிமம்: CC-BY · Full commentary on Sefaria

Targum Jonathan

עברית

לִבְנֵי עַמוֹן כִּדְנַן אֲמַר יְיָ הַבְּנִין לֵית לְיִשְׂרָאֵל אִם יָרֵית לֵית לֵיהּ מָא דֵין אַחְסִין מַלְכְּהוֹן יַת אֲרַע גָד וְעַמֵיהּ בְקִרְווֹהִי יָתֵיב:

Mikraot Gedolot · உரிமம்: Public Domain · Full commentary on Sefaria