II Samuel 2:26

The Holy Scriptures: A New Translation (JPS 1917)

இந்த மொழியில் இன்னும் மொழிபெயர்ப்பு இல்லை; English காட்டப்படுகிறது.

2

1 וַיְהִ֣י אַחֲרֵי־כֵ֗ן וַיִּשְׁאַל֩ דָּוִ֨ד בַּיהֹוָ֤ה ׀ לֵאמֹר֙ הַאֶֽעֱלֶ֗ה בְּאַחַת֙ עָרֵ֣י יְהוּדָ֔ה וַיֹּ֧אמֶר יְהֹוָ֛ה אֵלָ֖יו עֲלֵ֑ה וַיֹּ֧אמֶר דָּוִ֛ד אָ֥נָה אֶעֱלֶ֖ה וַיֹּ֥אמֶר חֶבְרֹֽנָה׃ And it came to pass after this, that David inquired of the LORD, saying: ‘Shall I go up into any of the cities of Judah?’ And the LORD said unto him: ‘Go up.’ And David said: ‘Whither shall I go up?’ And He said: ‘Unto Hebron.’

2 וַיַּ֤עַל שָׁם֙ דָּוִ֔ד וְגַ֖ם שְׁתֵּ֣י נָשָׁ֑יו אֲחִינֹ֙עַם֙ הַיִּזְרְעֵלִ֔ית וַאֲבִיגַ֕יִל אֵ֖שֶׁת נָבָ֥ל הַֽכַּרְמְלִֽי׃ So David went up thither, and his two wives also, Ahinoam the Jezreelitess, and Abigail the wife of Nabal the Carmelite.

3 וַאֲנָשָׁ֧יו אֲשֶׁר־עִמּ֛וֹ הֶעֱלָ֥ה דָוִ֖ד אִ֣ישׁ וּבֵית֑וֹ וַיֵּשְׁב֖וּ בְּעָרֵ֥י חֶבְרֽוֹן׃ And his men that were with him did David bring up, every man with his household; and they dwelt in the cities of Hebron.

4 וַיָּבֹ֙אוּ֙ אַנְשֵׁ֣י יְהוּדָ֔ה וַיִּמְשְׁחוּ־שָׁ֧ם אֶת־דָּוִ֛ד לְמֶ֖לֶךְ עַל־בֵּ֣ית יְהוּדָ֑ה וַיַּגִּ֤דוּ לְדָוִד֙ לֵאמֹ֔ר אַנְשֵׁי֙ יָבֵ֣ישׁ גִּלְעָ֔ד אֲשֶׁ֥ר קָבְר֖וּ אֶת־שָׁאֽוּל׃ {ס} And the men of Judah came, and they there anointed David king over the house of Judah. And they told David, saying: ‘The men of Jabesh-gilead were they that buried Saul.’

5 וַיִּשְׁלַ֤ח דָּוִד֙ מַלְאָכִ֔ים אֶל־אַנְשֵׁ֖י יָבֵ֣ישׁ גִּלְעָ֑ד וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵיהֶ֗ם בְּרֻכִ֤ים אַתֶּם֙ לַֽיהֹוָ֔ה אֲשֶׁ֨ר עֲשִׂיתֶ֜ם הַחֶ֣סֶד הַזֶּ֗ה עִם־אֲדֹֽנֵיכֶם֙ עִם־שָׁא֔וּל וַֽתִּקְבְּר֖וּ אֹתֽוֹ׃ And David sent messengers unto the men of Jabesh-gilead, and said unto them: ‘Blessed be ye of the LORD, that ye have shown this kindness unto your lord, even unto Saul, and have buried him.

6 וְעַתָּ֕ה יַעַשׂ־יְהֹוָ֥ה עִמָּכֶ֖ם חֶ֣סֶד וֶאֱמֶ֑ת וְגַ֣ם אָנֹכִ֗י אֶעֱשֶׂ֤ה אִתְּכֶם֙ הַטּוֹבָ֣ה הַזֹּ֔את אֲשֶׁ֥ר עֲשִׂיתֶ֖ם הַדָּבָ֥ר הַזֶּֽה׃ And now the LORD show kindness and truth unto you; and I also will requite you this kindness, because ye have done this thing.

7 וְעַתָּ֣ה ׀ תֶּחֱזַ֣קְנָה יְדֵיכֶ֗ם וִֽהְיוּ֙ לִבְנֵי־חַ֔יִל כִּי־מֵ֖ת אֲדֹנֵיכֶ֣ם שָׁא֑וּל וְגַם־אֹתִ֗י מָשְׁח֧וּ בֵית־יְהוּדָ֛ה לְמֶ֖לֶךְ עֲלֵיהֶֽם׃ {פ}
Now therefore let your hands be strong, and be ye valiant; for Saul your lord is dead, and also the house of Judah have anointed me king over them.’

8 וְאַבְנֵ֣ר בֶּן־נֵ֔ר שַׂר־צָבָ֖א אֲשֶׁ֣ר לְשָׁא֑וּל לָקַ֗ח אֶת־אִ֥ישׁ בֹּ֙שֶׁת֙ בֶּן־שָׁא֔וּל וַיַּעֲבִרֵ֖הוּ מַחֲנָֽיִם׃ Now Abner the son of Ner, captain of Saul’s host, had taken Ish-bosheth the son of Saul, and brought him over to Mahanaim;

9 וַיַּמְלִכֵ֙הוּ֙ אֶל־הַגִּלְעָ֔ד וְאֶל־הָאֲשׁוּרִ֖י וְאֶֽל־יִזְרְעֶ֑אל וְעַל־אֶפְרַ֙יִם֙ וְעַל־בִּנְיָמִ֔ן וְעַל־יִשְׂרָאֵ֖ל כֻּלֹּֽה׃ {פ}
and he made him king over Gilead, and over the Ashurites, and over Jezreel, and over Ephraim, and over Benjamin, and over all Israel.

10 בֶּן־אַרְבָּעִ֨ים שָׁנָ֜ה אִֽישׁ־בֹּ֣שֶׁת בֶּן־שָׁא֗וּל בְּמׇלְכוֹ֙ עַל־יִשְׂרָאֵ֔ל וּשְׁתַּ֥יִם שָׁנִ֖ים מָלָ֑ךְ אַ֚ךְ בֵּ֣ית יְהוּדָ֔ה הָי֖וּ אַחֲרֵ֥י דָוִֽד׃ Ish-bosheth Saul’s son was forty years old when he began to reign over Israel, and he reigned two years. But the house of Judah followed David.

11 וַֽיְהִי֙ מִסְפַּ֣ר הַיָּמִ֔ים אֲשֶׁר֩ הָיָ֨ה דָוִ֥ד מֶ֛לֶךְ בְּחֶבְר֖וֹן עַל־בֵּ֣ית יְהוּדָ֑ה שֶׁ֥בַע שָׁנִ֖ים וְשִׁשָּׁ֥ה חֳדָשִֽׁים׃ {ס} And the time that David was king in Hebron over the house of Judah was seven years and six months.

12 וַיֵּצֵא֙ אַבְנֵ֣ר בֶּן־נֵ֔ר וְעַבְדֵ֖י אִֽישׁ־בֹּ֣שֶׁת בֶּן־שָׁא֑וּל מִֽמַּחֲנַ֖יִם גִּבְעֽוֹנָה׃ And Abner the son of Ner, and the servants of Ish-bosheth the son of Saul, went out from Mahanaim to Gibeon.

13 וְיוֹאָ֨ב בֶּן־צְרוּיָ֜ה וְעַבְדֵ֤י דָוִד֙ יָֽצְא֔וּ וַֽיִּפְגְּשׁ֛וּם עַל־בְּרֵכַ֥ת גִּבְע֖וֹן יַחְדָּ֑ו וַיֵּ֨שְׁב֜וּ אֵ֤לֶּה עַל־הַבְּרֵכָה֙ מִזֶּ֔ה וְאֵ֥לֶּה עַל־הַבְּרֵכָ֖ה מִזֶּֽה׃ And Joab the son of Zeruiah, and the servants of David, went out; and they met together by the pool of Gibeon, and sat down, the one on the one side of the pool, and the other on the other side of the pool.

14 וַיֹּ֤אמֶר אַבְנֵר֙ אֶל־יוֹאָ֔ב יָק֤וּמוּ נָא֙ הַנְּעָרִ֔ים וִישַׂחֲק֖וּ לְפָנֵ֑ינוּ וַיֹּ֥אמֶר יוֹאָ֖ב יָקֻֽמוּ׃ And Abner said to Joab: ‘Let the young men, I pray thee, arise and play before us.’ And Joab said: ‘Let them arise.’

15 וַיָּקֻ֖מוּ וַיַּעַבְר֣וּ בְמִסְפָּ֑ר שְׁנֵ֧ים עָשָׂ֣ר לְבִנְיָמִ֗ן וּלְאִ֥ישׁ בֹּ֙שֶׁת֙ בֶּן־שָׁא֔וּל וּשְׁנֵ֥ים עָשָׂ֖ר מֵעַבְדֵ֥י דָוִֽד׃ Then they arose and passed over by number: twelve for Benjamin, and for Ish-bosheth the son of Saul, and twelve of the servants of David.

16 וַֽיַּחֲזִ֜קוּ אִ֣ישׁ ׀ בְּרֹ֣אשׁ רֵעֵ֗הוּ וְחַרְבּוֹ֙ בְּצַ֣ד רֵעֵ֔הוּ וַֽיִּפְּל֖וּ יַחְדָּ֑ו וַיִּקְרָא֙ לַמָּק֣וֹם הַה֔וּא חֶלְקַ֥ת הַצֻּרִ֖ים אֲשֶׁ֥ר בְּגִבְעֽוֹן׃ And they caught every one his fellow by the head, and thrust his sword in his fellow’s side; so they fell down together; wherefore that place was called Helkath-hazzurim, which is in Gibeon.

17 וַתְּהִ֧י הַמִּלְחָמָ֛ה קָשָׁ֥ה עַד־מְאֹ֖ד בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא וַיִּנָּ֤גֶף אַבְנֵר֙ וְאַנְשֵׁ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לִפְנֵ֖י עַבְדֵ֥י דָוִֽד׃ And the battle was very sore that day; and Abner was beaten, and the men of Israel, before the servants of David.

18 וַיִּֽהְיוּ־שָׁ֗ם שְׁלֹשָׁה֙ בְּנֵ֣י צְרוּיָ֔ה יוֹאָ֥ב וַאֲבִישַׁ֖י וַעֲשָׂהאֵ֑ל וַֽעֲשָׂהאֵל֙ קַ֣ל בְּרַגְלָ֔יו כְּאַחַ֥ד הַצְּבָיִ֖ם אֲשֶׁ֥ר בַּשָּׂדֶֽה׃ And the three sons of Zeruiah were there, Joab, and Abishai, and Asahel; and Asahel was as light of foot as one of the roes that are in the field.

19 וַיִּרְדֹּ֥ף עֲשָׂהאֵ֖ל אַחֲרֵ֣י אַבְנֵ֑ר וְלֹא־נָטָ֣ה לָלֶ֗כֶת עַל־הַיָּמִין֙ וְעַֽל־הַשְּׂמֹ֔אול מֵאַחֲרֵ֖י אַבְנֵֽר׃ And Asahel pursued after Abner; and in going he turned not to the right hand nor to the left from following Abner.

20 וַיִּ֤פֶן אַבְנֵר֙ אַֽחֲרָ֔יו וַיֹּ֕אמֶר הַאַתָּ֥ה זֶ֖ה עֲשָׂהאֵ֑ל וַיֹּ֖אמֶר אָנֹֽכִי׃ Then Abner looked behind him, and said: ‘Is it thou, Asahel?’ And he answered: ‘It is I.’

21 וַיֹּ֧אמֶר ל֣וֹ אַבְנֵ֗ר נְטֵ֤ה לְךָ֙ עַל־יְמִֽינְךָ֙ א֣וֹ עַל־שְׂמֹאלֶ֔ךָ וֶאֱחֹ֣ז לְךָ֗ אֶחָד֙ מֵֽהַנְּעָרִ֔ים וְקַח־לְךָ֖ אֶת־חֲלִצָת֑וֹ וְלֹא־אָבָ֣ה עֲשָׂהאֵ֔ל לָס֖וּר מֵאַחֲרָֽיו׃ And Abner said to him: ‘Turn thee aside to thy right hand or to thy left, and lay thee hold on one of the young men, and take thee his armour.’ But Asahel would not turn aside from following him.

22 וַיֹּ֧סֶף ע֣וֹד אַבְנֵ֗ר לֵאמֹר֙ אֶל־עֲשָׂהאֵ֔ל ס֥וּר לְךָ֖ מֵאַֽחֲרָ֑י לָ֤מָּה אַכֶּ֙כָּה֙ אַ֔רְצָה וְאֵיךְ֙ אֶשָּׂ֣א פָנַ֔י אֶל־יוֹאָ֖ב אָחִֽיךָ׃ And Abner said again to Asahel: ‘Turn thee aside from following me; wherefore should I smite thee to the ground? how then should I hold up my face to Joab thy brother?’

23 וַיְמָאֵ֣ן לָס֗וּר וַיַּכֵּ֣הוּ אַבְנֵר֩ בְּאַחֲרֵ֨י הַחֲנִ֜ית אֶל־הַחֹ֗מֶשׁ וַתֵּצֵ֤א הַֽחֲנִית֙ מֵֽאַחֲרָ֔יו וַיִּפׇּל־שָׁ֖ם וַיָּ֣מׇת תַּחְתָּ֑ו וַיְהִ֡י כׇּל־הַבָּ֣א אֶל־הַמָּקוֹם֩ אֲשֶׁר־נָ֨פַל שָׁ֧ם עֲשָׂהאֵ֛ל וַיָּמֹ֖ת וַֽיַּעֲמֹֽדוּ׃ Howbeit he refused to turn aside; wherefore Abner with the hinder end of the spear smote him in the groin, that the spear came out behind him; and he fell down there, and died in the same place; and it came to pass, that as many as came to the place where Asahel fell down and died stood still. .

24 וַֽיִּרְדְּפ֛וּ יוֹאָ֥ב וַאֲבִישַׁ֖י אַחֲרֵ֣י אַבְנֵ֑ר וְהַשֶּׁ֣מֶשׁ בָּ֔אָה וְהֵ֗מָּה בָּ֚אוּ עַד־גִּבְעַ֣ת אַמָּ֔ה אֲשֶׁר֙ עַל־פְּנֵי־גִ֔יחַ דֶּ֖רֶךְ מִדְבַּ֥ר גִּבְעֽוֹן׃ But Joab and Abishai pursued after Abner; and the sun went down when they were come to the hill of Ammah, that lieth before Giah by the way of the wilderness of Gibeon.

25 וַיִּֽתְקַבְּצ֤וּ בְנֵֽי־בִנְיָמִן֙ אַחֲרֵ֣י אַבְנֵ֔ר וַיִּהְי֖וּ לַאֲגֻדָּ֣ה אֶחָ֑ת וַיַּ֣עַמְד֔וּ עַ֥ל רֹאשׁ־גִּבְעָ֖ה אֶחָֽת׃ And the children of Benjamin gathered themselves together after Abner, and became one band, and stood on the top of a hill.

26 וַיִּקְרָ֨א אַבְנֵ֜ר אֶל־יוֹאָ֗ב וַיֹּ֙אמֶר֙ הֲלָנֶ֙צַח֙ תֹּ֣אכַל חֶ֔רֶב הֲל֣וֹא יָדַ֔עְתָּה כִּי־מָרָ֥ה תִֽהְיֶ֖ה בָּאַֽחֲרוֹנָ֑ה וְעַד־מָתַי֙ לֹא־תֹאמַ֣ר לָעָ֔ם לָשׁ֖וּב מֵאַחֲרֵ֥י אֲחֵיהֶֽם׃ Then Abner called to Joab, and said: ‘Shall the sword devour for ever? knowest thou not that it will be bitterness in the end? how long shall it be then, ere thou bid the people return from following their brethren?’

27 וַיֹּ֣אמֶר יוֹאָ֔ב חַ֚י הָאֱלֹהִ֔ים כִּ֥י לוּלֵ֖א דִּבַּ֑רְתָּ כִּ֣י אָ֤ז מֵהַבֹּ֙קֶר֙ נַעֲלָ֣ה הָעָ֔ם אִ֖ישׁ מֵאַחֲרֵ֥י אָחִֽיו׃ And Joab said: ‘As God liveth, if thou hadst not spoken, surely then only after the morning the people had gone away, every one from following his brother.’

28 וַיִּתְקַ֤ע יוֹאָב֙ בַּשּׁוֹפָ֔ר וַיַּֽעַמְדוּ֙ כׇּל־הָעָ֔ם וְלֹא־יִרְדְּפ֥וּ ע֖וֹד אַחֲרֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְלֹא־יָסְפ֥וּ ע֖וֹד לְהִלָּחֵֽם׃ So Joab blew the horn, and all the people stood still, and pursued after Israel no more, neither fought they any more.

29 וְאַבְנֵ֣ר וַאֲנָשָׁ֗יו הָֽלְכוּ֙ בָּעֲרָבָ֔ה כֹּ֖ל הַלַּ֣יְלָה הַה֑וּא וַיַּעַבְר֣וּ אֶת־הַיַּרְדֵּ֗ן וַיֵּֽלְכוּ֙ כׇּל־הַבִּתְר֔וֹן וַיָּבֹ֖אוּ מַחֲנָֽיִם׃ And Abner and his men went all that night through the Arabah; and they passed over the Jordan, and went through all Bithron, and came to Mahanaim.

30 וְיוֹאָ֗ב שָׁ֚ב מֵאַחֲרֵ֣י אַבְנֵ֔ר וַיִּקְבֹּ֖ץ אֶת־כׇּל־הָעָ֑ם וַיִּפָּ֨קְד֜וּ מֵעַבְדֵ֥י דָוִ֛ד תִּשְׁעָה־עָשָׂ֥ר אִ֖ישׁ וַעֲשָׂהאֵֽל׃ And Joab returned from following Abner; and when he had gathered all the people together, there lacked of David’s servants nineteen men and Asahel.

31 וְעַבְדֵ֣י דָוִ֗ד הִכּוּ֙ מִבִּנְיָמִ֔ן וּבְאַנְשֵׁ֖י אַבְנֵ֑ר שְׁלֹשׁ־מֵא֧וֹת וְשִׁשִּׁ֛ים אִ֖ישׁ מֵֽתוּ׃ But the servants of David had smitten of Benjamin, even of Abner’s men—three hundred and threescore men died.

32 וַיִּשְׂאוּ֙ אֶת־עֲשָׂהאֵ֔ל וַֽיִּקְבְּרֻ֙הוּ֙ בְּקֶ֣בֶר אָבִ֔יו אֲשֶׁ֖ר בֵּ֣ית לָ֑חֶם וַיֵּלְכ֣וּ כׇל־הַלַּ֗יְלָה יוֹאָב֙ וַאֲנָשָׁ֔יו וַיֵּאֹ֥ר לָהֶ֖ם בְּחֶבְרֽוֹן׃ And they took up Asahel, and buried him in the sepulchre of his father, which was in Beth-lehem. And Joab and his men went all night, and the day broke upon them at Hebron.

Miqra according to the Masorah · உரிமம்: CC BY-SA · மூலம்
The Holy Scriptures: A New Translation (JPS 1917) · உரிமம்: Public Domain · மூலம்

சொல் வாரியாக (Hebrew → English · Strong’s)

וַיִּקְרָ֨אqârâʼto call out to (i.e. properly
אַבְנֵ֜רʼAbnêrAbner
אֶלʼêlnear
יוֹאָ֗בYôwʼâbJoab
וַיֹּ֨אמֶר֙ʼâmarto say
הֲלָנֶ֨צַח֙netsacha goal
תֹּ֣אכַלʼâkalto eat
חֶ֔רֶבcherebdrought
הֲל֣וֹאlôʼnot
יָדַ֔עְתָּהyâdaʻto know
כִּֽיkîyvery widely used as a relative conjuncti
מָרָ֥הmarbitter
תִהְיֶ֖הhâyâhto exist
בָּאַחֲרוֹנָ֑הʼachărôwnhinder
וְעַדʻadas far as
מָתַי֙mâthayextent
לֹֽאlôʼnot
תֹאמַ֣רʼâmarto say
לָעָ֔םʻama people
לָשׁ֖וּבshûwbto turn back transitively or intransitiv
מֵאַחֲרֵ֥יʼacharthe hind part
אֲחֵיהֶֽםʼâcha brother (used in the widest sense of l

Open Scriptures Hebrew Bible (CC BY 4.0); Strong’s Hebrew Dictionary (CC BY-SA).

II Samuel 2:26 in every translation

עברית · Miqra according to the Masorah

וַיִּקְרָ֨א אַבְנֵ֜ר אֶל־יוֹאָ֗ב וַיֹּ֙אמֶר֙ הֲלָנֶ֙צַח֙ תֹּ֣אכַל חֶ֔רֶב הֲל֣וֹא יָדַ֔עְתָּה כִּי־מָרָ֥ה תִֽהְיֶ֖ה בָּאַֽחֲרוֹנָ֑ה וְעַד־מָתַי֙ לֹא־תֹאמַ֣ר לָעָ֔ם לָשׁ֖וּב מֵאַחֲרֵ֥י אֲחֵיהֶֽם׃

உரிமம்: CC BY-SA

עברית · Tanach with Ta'amei Hamikra

וַיִּקְרָ֨א אַבְנֵ֜ר אֶל־יוֹאָ֗ב וַיֹּ֙אמֶר֙ הֲלָנֶ֙צַח֙ תֹּ֣אכַל חֶ֔רֶב הֲל֣וֹא יָדַ֔עְתָּה כִּֽי־מָרָ֥ה תִהְיֶ֖ה בָּאַחֲרוֹנָ֑ה וְעַד־מָתַי֙ לֹֽא־תֹאמַ֣ר לָעָ֔ם לָשׁ֖וּב מֵאַחֲרֵ֥י אֲחֵיהֶֽם׃

உரிமம்: Public Domain

English · The Metsudah Tanach series, Lakewood, N.J

Avner called to Yoav and said, "Will the sword be killing forever? You know it will come to a bitter end. For how long will you not tell the people to turn around and not pursue their brothers."

உரிமம்: CC BY

English · The Holy Scriptures: A New Translation (JPS 1917)

Then Abner called to Joab, and said: ‘Shall the sword devour for ever? knowest thou not that it will be bitterness in the end? how long shall it be then, ere thou bid the people return from following their brethren?’

உரிமம்: Public Domain

עברית · Tanach with Text Only

ויקרא אבנר אל יואב ויאמר הלנצח תאכל חרב הלוא ידעתה כי מרה תהיה באחרונה ועד מתי לא תאמר לעם לשוב מאחרי אחיהם

உரிமம்: Public Domain

עברית · Tanach with Nikkud

וַיִּקְרָא אַבְנֵר אֶל־יוֹאָב וַיֹּאמֶר הֲלָנֶצַח תֹּאכַל חֶרֶב הֲלוֹא יָדַעְתָּה כִּי־מָרָה תִהְיֶה בָּאַחֲרוֹנָה וְעַד־מָתַי לֹא־תֹאמַר לָעָם לָשׁוּב מֵאַחֲרֵי אֲחֵיהֶם׃

உரிமம்: Public Domain

ייִדיש · Yehoyesh's Yiddish Tanakh Translation [yi]

האָט אַבֿנר גערופֿן צו יוֹאָבֿן, און האָט געזאָגט: זאָל דען אײביק פֿאַרצערן די שװערד? װײסטו דען ניט אַז ביטער װעט זײַן צום סָוף? און ביז װאַנען װעסטו ניט הײסן דעם פֿאָלק זיך אומקערן פֿון הינטער זײערע ברידער?

உரிமம்: CC0

Français · Bible du Rabbinat 1899 [fr]

Alors Abner, appelant Joab, lui dit: "L'épée ne cessera donc pas de dévorer? Ne sais-tu pas que cela finira tristement? Jusqu'à quand donc t'abstiendras-tu d'engager ce peuple à ne plus poursuivre ses frères?

உரிமம்: Public Domain

Polski · Bible in Polish, trans. Izaak Cylkow, 1841 - 1908 [pl]

Tu zawołał Abner do Joaba, i rzekł: Izali ma miecz wciąż pożerać? Czy nie wiadomo ci, że gorzkim będzie koniec? Dopóki nie powiesz ludowi, aby odstąpili od braci swoich?

உரிமம்: Public Domain

Deutsch · Die Heilige Schrift, trans. Dr. Simon Bernfeld, Berlin, 1902 - German [de]

Aber Abner rief dem Joab zu und sprach: Soll denn immerwährend das Schwert unter uns aufreiben? Weißt du nicht dass es ein böses Ende nehmen muss? Wie lange noch willst du dem Volke nicht sagen, von ihren Brüdern abzulassen?

உரிமம்: Public Domain

Esperanto · La Malnova Testamento, L.L.Zamenhof [eo]

Tiam Abner ekkriis al Joab, kaj diris:Ĉu eterne manĝados la glavo? ĉu vi ne scias, kiel maldolĉaj estos la sekvoj? kiel longe vi ne ordonos al la popolo ĉesigi la atakadon de siaj fratoj?

உரிமம்: Public Domain

Commentary on II Samuel 2:26

Targum Jonathan

עברית

וּקְרָא אַבְנֵר לְיוֹאָב וַאֲמַר הַלְאַפְרֵשׁ תִּקְטוֹל חַרְבָּא הֲלָא יְדַעְתָּא אֲרֵי מְרִירָא תְהֵי בְסוֹפָא וְעַד אֵימָתַי לָא תֵימַר לְעַמָא לְמִתַּב מִבָּתַר אֲחֵיהוֹן:

Mikraot Gedolot · உரிமம்: Public Domain · Full commentary on Sefaria